ע"א 8277/22

תקציר

החלטת בית המשפט לדחות את הערעור התבססה על מספר נקודות מרכזיות. המשיבים טענו כי אין עילה לפסילת הממונה, והדברים שנאמרו במהלך הדיון אינם מצדיקים פעולה כזו. לטענתם, חלק מפניות הממונה נבעו מטיעונים קודמים ולא הציגו הטיה. המשיבים ערערו גם על הכללת תמליל, בנימוק של חוסר מהימנותו וחוסר אישורו כראיה. המערערים, לעומת זאת, עמדו על כך שהתנהלות הממונה השפיעה שלא בצדק על תוצאות התיק וטענו כי התנגדויות התמלול אינן רלוונטיות בשל אישור פרוצדורלי. למרות זאת, בית המשפט לא מצא בסיס לפסילה, וציין כי דבריו הנטענים של הממונה לא שיקפו דעה מגובשת ולא פגעו במשוא פנים. יתר על כן, כל הטעיה פוטנציאלית לא עלתה לרמה המצביעה על "נעילה" של חוות דעת, וטעויות פרוצדורליות נדחו כעילה לערעור. בית המשפט הדגיש כי התנגדות המערערים לפרטים פרוצדורליים אינה מתאימה להליכי פסילה. לפיכך נדחה הערעור, והמערערים חויבו לשלם למשיבים הוצאות בסך 5,000 ₪.