עת"מ 39684-10-11

תקציר

להלן תקציר פסק הדין: העתירה הנדונה ביקשה לבטל היתר בנייה שניתן להקמת כפר נופש בחוף המזרחי של הכנרת, בנימוק שהוא סותר את הוראות תכנית ג/7944 החלה. העותרים ביקשו גם צו ביניים שיעצור כל עבודה על הפרויקט. לאחר הגשת העתירה הגיעו הצדדים להסכמה, והתיק העיקרי נמחק לאחר מכן. עם זאת, סוגיית ההוצאות נותרה להכרעה. בית המשפט שקל את הקריטריונים שהותוו בפרשת אל-נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון על פסיקת הוצאות לעותר שימשוך את עתירתו. קריטריונים אלה כוללים את ההצדקה להגשת העתירה, מיצוי אפשרויות טרום ההתדיינות המשפטית, מהירות הגשתה והשפעת העתירה על החלטת המשיב. בית המשפט מצא כי העתירה מוצדקת, שכן היא הובילה לתיקונים בהיתר הבנייה ותיקנה ליקויים. באשר למיצוי ההליכים, ציין בית המשפט כי העותרים פנו לרשויות הרלוונטיות טרם הגשתם וכי העדפת המחוקק לבירור מהיר של הסוגיה מאפשרת לעותרים להגיש מבלי למצות את כל ההליכים. בית המשפט דחה גם את טענת המשיבים כי העתירה נדחתה, שכן השיהוי הנטען לא פגע בעמדת מי מהצדדים וגבר על הצורך להגן על שלטון החוק. לבסוף, בית המשפט הכיר בכך שהמשיבים אמנם החלו לתקן את ההיתר לפני הגשת העתירה, אך העתירה עדיין האיצה את התהליך ותרמה לשינויים בהיתר הבנייה. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט כי על המשיבים לשלם לעותרים הוצאות משפט, וקבע את הסכום על 12,000 ₪. ההחלטה נמסרה לצדדים באמצעות פקסימיליה, והדיון נערך בהיעדרם של הצדדים ביום 10.1.2012.