רע"א 21890-12-23

תקציר

פסק הדין מאשר את בקשת רשות הערעור על החלטות שניתנו בעניינו של ערכאה נמוכה יותר הנוגעות להקפאת הליכים ולמינוי בורר בשל סעיף בוררות בהסכם המכר. החלטת הערכאה הנמוכה יותר פסלה את הבורר שנבחר ומינה אחר, בהנחה שהראשון יפסוק על פי דין תורה ולא על פי הדין המהותי. עם זאת, ערכאת הערעור פסקה לטובת העותר, בקובעה כי תניית הבוררות אינה משמעה פסיקה המבוססת על דין תורה בלבד, והן הבורר שנבחר והן העותר הסכימו לנהל את הבוררות על פי הדין המהותי. לפיכך, אין סיבה לסטות מתניית הבוררות המוסכמת, וימונה הבורר המוזכר בהסכם המכר, ובלבד שהבוררות פועלת לפי הדין המהותי. המשיב חויב לכסות את הוצאותיו ושכר טרחת עורך דינו של העותר, בעוד הערבות של העותר הוחזרה. החלטה זו התקבלה מבלי להתייחס לשטר חקירה שהמשיב ניסה להגיש כראיה, שכן הוא לא הוצג בפני בית משפט קמא.