ע"א 4292/98

תקציר

פסק הדין הוא ביחס לערעור אזרחי על התיישנות על תביעה לתשלום שהגיש קבלן. בית המשפט מוצא כי התביעה שהוגשה מתייחסת לחשבונות חלקיים ולא לחשבון סופי, ולכן תקופת ההתיישנות חלפה. עם זאת, בית המשפט מפרש את סעיף 15 לחוק ההתיישנות באופן שונה מבית המשפט קמא. על פי דעת הרוב, ערעור הקבלן לבורר מהווה טענה תקפה העוצרת את השעון על תקופת ההתיישנות. זאת משום שהפנייה לערכאה מודיעה לנתבע כי בכוונת התובע למצות את זכויותיו ומכינה את הנתבע למאבק משפטי. העובדה שהבוררות במקרה זה הסתיימה בשל החלטת הבורר ולא בשל נסיבות שאינן בשליטת הקבלן, מבדילה אותה ממקרים קודמים ותומכת בתחולת סעיף 15. יתר על כן, ההיגיון העומד מאחורי תקופת ההתיישנות הוא שהתובע הראה כוונה לממש את זכויותיו, והדבר אמור לחול בין אם התביעה תידחה ובין אם יסתיימו ההליכים. אשר על כן, יש לקבל את הערעור, התביעה לא התיישנה, ויש להחזיר את התיק לבית המשפט קמא להמשך בירור. הוצאות הערעור נפסקות לתובע בסך 7,000 ₪ בתוספת מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד לקבלת התשלום.