סע"ש 53306-05-18

תקציר

פסק הדין דן בחוקיותה של החלטת פיטורים שהתקבלה על ידי מועצה דתית לגבי אחד מעובדיה. העובד, המכונה התובע, הועסק על ידי המועצה במשך 27 שנים כמדריך רוחני ללא חוזה אחיד, כנדרש על פי חוק. תחילה פורסת השופטת את המסגרת המשפטית הסובבת את המועצות הדתיות ואת חובתן להקפיד על חוקי התקציב, תוך הדגשת חשיבות הריסון התקציבי והפיקוח על כספי הציבור. מתברר כי התובע מונה לתפקידו ללא הליך מכרזי או התקן הנדרש, והועסק ללא הקפדה על הנהלים הנדרשים. השופט מגיע למסקנה כי התובע אכן הועסק ללא תקן, ולא ניתן להמשיך ולהעסיקו באופן זה, במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בכספי ציבור. בהמשך לדיון בהליך השימוע קובע השופט כי המועצה הדתית קיימה הליך הוגן וסביר, תוך מתן הזדמנות לתובע להשמיע את טענותיו בסיוע עורך דין. עוד מציינת השופטת כי הנתבעת ניסתה למצוא לתובע תעסוקה חלופית במועצה, אך התובעת סירבה להצעות אלו. כמו כן, נבחנת האם התובע נופל תחת חוקת העבודה של הרשויות המקומיות, אולם נקבע כי הוא אינו עושה זאת, בשל תפקידו ושיטות מינויו. לסיכום, השופטת קובעת כי פיטורי התובע הינם כדין, ומורה על כניסתם לתוקף ממועד פסק דין זה. בנוסף, נדרש לתובע לכסות את הוצאות הנתבע בסך של 3,000 ₪, בציינו כי הסכום הנמוך נובע מהתנהלות לא תקינה הן של הנתבע והן של הגורם המסדיר בהעסקתו של התובע ללא תקן במשך שלושה עשורים.