ע"א 767/77

תקציר

בעת"א 493/75 התייחס בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לביטול פסק דינו של בית משפט השלום בעניין סכסוך שכירות מקרקעין בין דייר מוגן (המערערת) לבין דייר נכנס (המשיב). המערערת ביקשה להעביר למשיבה זכויות חכירה וציוד של נגריה, בכפוף להסכמת המשכיר, עמידר, אשר נדחתה. הערכאה הנמוכה יותר קבעה כי החוזה אינו מותנה, מה שמרמז על כך ששני הצדדים נטלו על עצמם סיכונים משתמעים ללא הסכמתו של עמידר. עם זאת, בית משפט השלום מצא פרשנות זו שגויה, והרוב של בית המשפט המחוזי פסק לטובת דיון חוזר, בטענה שפסק הדין הסתמך על נימוקים שלא התקיימו בכתב התביעה. לעומת זאת, השופט אשר מבית המשפט העליון הגיע למסקנה כי החוזה כולל תנאי מתלה המחייב הסכמת המשכיר, כאמור בבירור, ההופך את החוזה לבטל, במקרה של אי קיום תנאי זה, המחייב השבה למצב המקורי. סעיף 27(ב) לחוק החוזים תמך בפרשנות זו. הוא מתח ביקורת על בית משפט השלום על כך שהתעלם מאופיו המותנה ועל הרוב של בית המשפט המחוזי על טעויות פרוצדורליות, ובסופו של דבר הורה על השבה מבלי להתייחס לתביעות פרוצדורליות משניות בשל פרשנות מכרעת זו. לפיכך התקבל הערעור, והמשיב חויב בהוצאות משפט.