ת"ק 7391-05-13

תקציר

פסק דין זה דן באחריותם של בעלי כלבים כאשר כלביהם גורמים נזק, כמפורט בסעיפים 41א ו-41ג לפקודת הנזיקין. סעיפים אלה קובעים כי בעלי כלבים אחראים לכל נזק שנגרם על ידי כלביהם ללא צורך להוכיח רשלנות, למעט במקרים של התגרות, תקיפת הבעלים או משפחתו או הסגת גבול ברכוש פרטי. השאלה היא אם הוראות אלה חלות כאשר הנזק נגרם לבעל חיים ולא לאדם. בית המשפט קובע כי יש להרחיב את ההגנה המוענקת לאדם בפקודת הנזיקין גם על בעלי חיים, שכן החוק הישראלי מגן על זכויות בעלי חיים, ופקודת הנזיקין אינה קובעת במפורש כי היא חלה רק על בני אדם. בפסק הדין מוזכרת גם האפשרות לייחס אשם תורם לבעליו של כלב שניזוק, במיוחד כאשר הכלב שניזוק אחראי גם הוא לאירוע. במקרה זה, בית המשפט מצא הן את התובע והן את הנתבע אחראים לנזק שנגרם לכלבו של התובע, שכל אחד מהם תרם 50% לאירוע. התובעת לא השגיחה כראוי על כלבה ואפשרה לו להתקרב לכלבו של הנתבע, בעוד כלבו של הנתבע נשך את כלבו של התובע. לתובעת נפסק סך של 1,232 ₪ פיצויים, כאשר הנתבע אחראי לתשלום 616 ₪, בנוסף לשכר טרחת משפט בסך 50 ₪, והפרשי ריבית והצמדה כנדרש בחוק. לשני הצדדים הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום מתן פסק הדין.