עמל"ע 21680-06-12

תקציר

שני ערעורים נדונו בעניינו של המערער על פסקי הדין שניתנו בבית הדין הארצי למשמעת של לשכת עורכי הדין. הערעור הראשון מערער על ההחלטה בתיק תמ"ש 62/08, אשר הרשיע את המערער לפי סעיפים 61(3), 53 ו-54 לחוק לשכת עורכי הדין בכך שלא ייצג לקוח ולא נקט פעולה כלשהי למרות שחויב בשכר טרחה. על המערער נגזרו 18 חודשי השעיה בפועל, קנס ומאסר על תנאי. הערעור השני מתנגד לפסק הדין בתיק תמ"ש 137/2011, אשר הרשיע את המערער בעבירות דומות לפי סעיפים 61(3), 53 ו-54 לחוק לשכת עורכי הדין בגין ייצוג לקוח בבית משפט לערעורים לאחר שייצג אותו תחילה בבית משפט פרוצדורלי בסיוע משפטי. המערערת טענה כי היה מקום לאפשר לה לשלם את שכר הטרחה על פי הסדר טיעון, כי נפלו פגמים בקביעת הממצאים העובדתיים וכי העונש היה מופרז. עם זאת, שני הערעורים נדחו. בית המשפט קבע, כי המשיב אינו מחויב עוד להסדר הטיעון, שכן המערערת לא עמדה בתשלום שכר הטרחה במועד. בתי המשפט גם לא מצאו עילה להתערב בממצאים העובדתיים או בגזרי הדין שניתנו על ידי בתי הדין המשמעתיים, אשר הביאו בחשבון את חומרת העבירות ואת הרשעותיו הקודמות של המערער. תקופת ההשעיה בפועל קוצרה מעט מ-18 חודשים ל-16 חודשים, חפיפה לתקופת השעיה קודמת, בעקבות הסכם של המשיב. פסקי הדין של בית הדין הארצי למשמעת בשני המקרים אושרו, לרבות ההרשעות וגזרי הדין, ללא צו להוצאות בשל נסיבותיו האישיות של המערער והחפיפה החלקית של תקופות ההשעיה. ההחלטות התקבלו על סמך מומחיותם של בתי הדין למשמעת ושיקול הדעת הרחב שהוקנה להם, והמערער לא סיפק עילה מספקת להתערבות.