עת"מ 1112/06

תקציר

העותרת ביקשה מבית המשפט לחייב את המשיב למסור להם את מבנה גן הילדים. המשיב טען כי יש לדחות את העתירה משום שמשרד החינוך לא נכלל כמשיב, וכי בא כוח העותרת נעדר סמכות להגיש את העתירה. השופט דחה טענות מקדמיות אלה. לגופו של עניין, המחלוקת המרכזית הייתה האם המבנה הוקצה לעותר ללא הגבלת זמן או שמא העותר פלש לבניין. השופטת בחנה את הטיעונים והמסמכים שהציגו הצדדים. הם הראו כי טענת העותרים כי המבנה הוקצה להם כדין אינה מוצדקת, וכי מרבית הראיות מצביעות על כך שהעותר פלש למבנה ללא הסכמת המשיב. יתר על כן, העותרת לא פעלה לפי הנוהל הנדרש להקצאת מבנים, ולא הגישה בקשה לקבלת רישיון להפעלת גן הילדים, שלגביהם הוצא צו סגירה שהיה עדיין בתוקף. השופט הדגיש כי יש להעביר את משאבי הציבור בהליך חוקי, דבר שהמשיב לא עשה במקרה זה. לפיכך דחתה השופטת את העתירה, אך כדי להימנע מפגיעה בילדים הלומדים בגן, התירה לעותרת להישאר בחזקתה במבנה עד ליום 1.3.2007, ובלבד שיתקנו ליקויי בטיחות וימשיכו לפעול לקבלת רישוי ממשרד החינוך ולהקצאת המבנה מהמשיב. כן נצטווה המשיב לשתף פעולה עם העותרת בעניינים אלה. השופט הדגיש כי ההחלטה אינה מבטיחה את סיכויי העותר לקבל רישיון או להקצות את המבנה. לבסוף חויבו העותרים בתשלום הוצאות המשיבים ושכר טרחת עורך דין.