ת"א 61659-07-14

תקציר

המחלוקת נסובה סביב תביעה להשבת היטלי פיתוח ששילם התובע, בעל מקרקעין, לעיריית תל אביב-יפו ומי אביבים (2010) בע"מ. לטענת התובעת, העירייה אילצה יזמים לחתום על "הסכם כניעה" לתשלום היטלי פיתוח לצורך קבלת היתרי בנייה. לטענת התובעת, תשלומים אלה היוו תשלום כפול עבור תשתיות המשרתות את הנכס, שכן יזמים שילמו גם אגרות והיטלים הקבועים בחוק. בהסתמך על פסיקה קודמת של בית המשפט העליון (דירות יוקרה בע"מ נ' ראש עיריית יבנה), טוענת התובעת כי העירייה אינה יכולה לגבות כספים נוספים לפיתוח תשתיות ומבקשת החזר של היטלי הפיתוח ששולמו על פי חוק העזר הרלוונטי. עם זאת, הנתבעים טוענים כי דירות יוקרה אינן מרמזות על זכות להחזר היטלים ששולמו כדין ורק מערערות על תשלומים ששולמו במסגרת הסכם. בית המשפט מסכים עם הנתבעים, וקובע כי עילת התביעה של התובעת בעניין היטל הסלילה נעדרת שחר, שכן פרשת דירות היוקרה אינה מקימה עילת תביעה חדשה להשבת היטלים ששולמו כדין. יתר על כן, כתב התביעה אינו מנסח די הצורך עילות חלופיות להבראה. עם זאת, בית המשפט נוקט משנה זהירות ומעדיף למחוק את עילת התביעה בעניין היטל הסלילה מכתב התביעה במקום לדחות אותה על הסף, כדי למנוע עמימות אפשרית ולאפשר לתובע להבהיר את עמדתו. פסק הדין מתייחס גם לתביעה שנותרה נגד העירייה בנוגע לחיובים בגין מרפסות פתוחות ושטחים חשופים, ומורה לתובעת להביע את עמדתה בעניין זה.