דב"ע מז/64 - 3

תקציר

פסק הדין מתייחס למקרה בו שנויה במחלוקת זכאותם של יורשי עובד שנפטר לפיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. בית המשפט מפרש את סעיף 5(א) לחוק פיצויי פיטורים, הקובע כי על מעסיק לפצות את העובד שנפטר "כאילו פוטר", כך שהעובד נפטר בשעה שיחסי עובד-מעביד נותרו על כנם. מטרת החקיקה היא להבטיח כי הניצולים יפוצו. עם זאת, אם עובד שהיה זכאי לפיצויי פיטורים עם פיטוריו או התפטרותו נפטר מבלי להותיר אחריו שארים, כהגדרתם בחוק, יורשיו עדיין זכאים לפיצויי הפיטורים. זאת משום שהזכות לפיצויי פיטורים מתגבשת עם סיום יחסי עובד-מעביד. יתר על כן, לא הגיוני שמעסיק המתחמק מפיצויי פיטורים יהיה פטור מתשלום רק משום שהעובד נפטר ללא שאירים. לפיכך, עיזבון של עובד מפוטר שנפטר לפני שקיבל את פיצויי הפיטורים יכול לתבוע אותו מהמעסיק. לבית הדין לעבודה סמכות לדון בעניין זה, שכן העיזבון נחשב ל"מחליף" של העובד, בהתאם לכוונת המחוקק ליישב סכסוכי עבודה בבית משפט זה. לפיכך, הערעור מתקבל, והתיק מוחזר לבית המשפט המחוזי להכרעה לגופו של סכסוך. המשיבים מחויבים במשותף לשלם את הוצאותיו ושכר טרחתו של המערער.