ע"פ 4834/05

תקציר

המערער בתיק זה הורשע במספר עבירות, לרבות פריצה לדירה, גניבה, גרימת נזק לרכוש והחזקת כלי פריצה. נגזרו עליהם 14 חודשי מאסר בפועל ועשרה חודשי מאסר על תנאי, ועוד 8 חודשי מאסר על תנאי, ובסך הכל 17 חודשי מאסר. הן בקשת המערער לעכב את ביצוע גזר הדין בבית משפט השלום והן ערעורם לבית המשפט המחוזי נדחו. הערעור בפני בית המשפט העליון מתבסס על הבקשה לעכב את ביצוע גזר הדין עד לסיום הליך הערעור, ערעור הנתמך על ידי בא כוח המערער, הטוען כי העבירות אינן חמורות וכי סיכויי הצלחת הערעור טובים. עם זאת, המשיב טוען כי המערער החמיץ מספר דיונים בבית המשפט ולא עבר הליך שיקום. כמו כן, העבירות לא בוצעו בשל שימוש בסמים, דבר המערער את טענת השיהוי על בסיס סיכויי השיקום. על פי תקדימים משפטיים, אין הצדקה לעכב את ביצוע עונש המאסר במקרה זה. הערעור מופנה אך ורק לחומרת העונש ואינו מערער על ההרשעה עצמה, והסיכוי להקלה משמעותית בעונש נמוך. לפיכך, פסק הדין של בית המשפט העליון מקבל את החלטות הערכאות הנמוכות ודוחה את הערעור, תוך הדגשה כי תחילת ביצוע גזר הדין יוצרת חזקה לטובת המשך הדיון וכי היעדרותו של המערער מהדיונים שוקלת עיכוב ביצוע גזר הדין.