ע"א 8625/06

תקציר

המשיבה החזיקה במחצית מנכס בתל אביב ומכרה את חלקה לחוני עתמי ודוד לוי בשנת 1982. הרוכשים הסכימו לשלם למשיב 350,000 ₪, כאשר 100,000 ישולמו מראש ו-250,000 הנותרים יופקדו אצל עורך דינו של המוכר, עו"ד צברי, לצורך הבטחת תשלום ההוצאות שנגרמו בעת רישום הזכויות בנכס על שם הרוכשים. המשיב נתן לעו"ד צברי ייפוי כוח לטפל בהעברת הזכויות. בשנת 1990 נודע למשיב כי הרוכשים הורו לעו"ד צברי שלא לדווח על העסקה לרשויות המס, וכי 250,000 ש"ח לא נפרעו ומעולם לא שימשו לתשלום חובות כלשהם הקשורים לנכס. המשיבה ביטלה את ההסכם ותבעה את הרוכשים בבית משפט השלום בפתח תקווה, שפסק לטובתה. חוני עתמי הלך לעולמו, ויורשיו - אלמנתו וחמשת ילדיו - ביקשו להכריז על פסק הדין של בית משפט השלום כחסר תוקף. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, אך נדחה על ידי בית המשפט העליון, שהחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף. בית המשפט המחוזי שב ודחה את התביעה, בקובעו כי הרוכשים ביצעו הפרה יסודית של ההסכם, וכי ביטול ההסכם על ידי המשיב היה כדין. בנוסף, בית המשפט המחוזי מצא כי שיטת הערעור של התובעים על פסק דינו של בית משפט השלום אינה ראויה וכי יש לדחות את התביעה מטעמים פרוצדורליים. בית המשפט העליון הסכים עם ממצאי בית המשפט המחוזי ודחה את הערעור, תוך שהוא מורה למערערים לשלם למשיב הוצאות בסך 35,000 ₪.