ת"א 15266-07-22

תקציר

השופט במקרה זה החליט לקבל את בקשת הנתבעים לדחות את התביעה לביטול פסק הדין. התובעים ביקשו לבטל פסק דין קודם בסכסוך רכושי, בעילה של תרמית ולקיים משפט חוזר. עם זאת, השופט מצא כי התובעים לא סיפקו ראיות מהימנות התומכות בטענת המרמה שלהם. בנוסף, חל שיהוי משמעותי של למעלה משני עשורים בהגשת התביעה לביטול פסק הדין, אשר העמיד את הנתבעים בעמדת נחיתות ופגע ביכולתו של בית המשפט להגיע לחקר האמת. שיהוי זה, יחד עם היעדר ראיות, הצדיקו את דחיית הבקשה על הסף. עוד ציינה השופטת כי הטענה בדבר חוסר יכולתה של התובעת לנהל את ענייניה מחמת אוזלת יד אינה מבוססת דיה, וכי היעדר ראיות התומכות בטענות התובעים בולט ביתר שאת נוכח הזמן הרב שחלף מאז ההליך הקודם. כמו כן, הדגישה השופטת כי ביטול פסק הדין וקיום משפט חוזר אינם עניין של מה בכך, במיוחד בהתחשב בשינויים שחלו ביחס לקרקע המחולקת ולזכויותיהם של צדדים שלישיים. לבסוף, השופט הגיע למסקנה כי התביעה לביטול פסק הדין כפופה לתקופת התיישנות ולכן היא מיושנת, אך לא הרחיב בנקודה זו שכן היא מיותרת בהתחשב בקביעות האחרות. כתוצאה מכך, הבקשות לדחיית התביעה על הסף התקבלו, והתובעים חויבו לשלם 20,000 ₪ כל אחד ליורשי מוגרבי ולעורך הדין השותף, בסך כולל של 40,000 ₪ הוצאות.