ת"א 16826-04-13

תקציר

התובע, שניהל עסק לניקיון והיה שותף גם במינימרקט משפחתי, תבע את המבטחת הנתבעת לפצות אותו בגין פציעות שנגרמו לו בתאונת קורקינט בשנת 2012, דבר שהנתבעת לא חלקה עליו. המחלוקת העיקרית נגעה לגובה הנזקים, כאשר התובע טען לרמת פגיעה תפקודית ואובדן השתכרות גבוהה יותר מזו שהוערכה על ידי המוסד לביטוח לאומי. בית המשפט אמנם הכיר בכך שמוגבלותו של התובע השפיעה על כושר השתכרותו, בעיקר בעבודה פיזית, אך מצא את טענותיו שלו ושל עדיו בדבר השפעת התאונה על עסקיו מוטות ולא מלאות. בית המשפט קיבל את ראיות הנתבע כי הקורקינט היה "רכב מעביד", כלומר לביטוח הלאומי לא הייתה זכות תחלוף והתובע לא היה זכאי ל-25% מסכום פיצויי הנזק. בסך הכל פסק בית המשפט לתובע פיצויים בסך של כ-1.75 מיליון שקל, בניכוי תשלומים שהתקבלו מהביטוח הלאומי, לצד שכר טרחת עורך דין והוצאות. מדובר בהפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, נזק לא ממוני, עזרה לה נזקק התובע והוצאות רפואיות וניידות. חלקו של התובע במינימרקט לא פחת עקב התאונה, והכנסותיו השוטפות לא היו רק מהמינימרקט, שכן הוא קיבל גם הכנסות מעסקי הניקיון. בית המשפט קבע כי הליקוי התפקודי של התובע בא לידי ביטוי הולם בהערכת הביטוח הלאומי ל-28% נכות, ובהתאם פסק פיצויים.