עת"מ 35949-06-13

תקציר

מדובר בעתירה שערערה על תוצאות מכרז לקבלת שירותים משפטיים. העותרים טענו כי יש לפסול חלק מההצעות הזוכות בשל ליקויים שונים, לרבות חוסר ניקיון, ערבויות, בעלות צולבת והפרת כללי העיסוק. בית המשפט בחן כל אחת מהטענות הללו. ראשית, דחתה השופטת את טענת השיהוי והשיהוי, שכן טענות העותרים לא נמצאו כניסיון להשיג יתרון בלתי הוגן. שנית, לעניין הערבויות הסכים השופט עם החלטת ועדת המכרזים להכשיר את הערבות של המשיב מס' 2, אך חלק על החלטת הוועדה בעניין הערבות של המשיב 4, וקבע כי היא פסולה בשל פגם מהותי. השופט בחן גם את ערבויות העותרים ומצא כי אין לפסול את הצעותיהם מטעמים אלה. שלישית, בחרה השופטת לאמץ את החלטתה הקודמת של השופטת בן-אור בסוגיית הבעלות הצולבת, אשר קבעה כי החזקת מניות של עורכי דין בחברות מקצועיות אינה מהווה ניגוד עניינים או מפרה כללים תעסוקתיים, ולפיכך הצעותיהם של המשיבים 2-3 ו-6-7 לא ייפסלו מטעמים אלה. רביעית, השופט שקל את הטענה כי המשיב מס' 6 הפר את כללי העיסוק בכך ששיתף פעולה עם משרד עורכי דין אחר, אך מצא כי מהראיות עולה כי עורך הדין המדובר הועסק על ידי המשיב 6, דבר שאינו נוגד את הדינים הרלוונטיים. לבסוף, השופט לא מצא כל הצדקה לטענות המשיבים כי יש לפסול את הצעות העותרים בשל העסקת מי שאינם עורכי דין או מטעמים אחרים, והורה לוועדת המכרזים לשקול מחדש את הצעות העותרים. העתירה התקבלה באופן חלקי, והצעותיהם של המשיבים 4 ו-5 נדחו. העותרים חויבו לשלם הוצאות בסך 20,000 ₪ לכל זוג משיבים 2 ו-3 ולמשיבים 6 ו-7, ואילו המשיבים 4 ו-5 חויבו לשלם 20,000 ₪ לכל אחד מהעותרים.