ת"ט 26940-10-21

תקציר

בית המשפט מצא לטובת גרסת התובע לאירועים בעניין שיק על סך 65,000 ₪ (שמספרו 14582), והורה לנתבעת לשלם לתובע את סכום השיק בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪. החלטה זו התבססה על ארבעה נימוקים. ראשית, עדותו של הנאשם הייתה חסרת אמינות, שכן היו בה סתירות ואי דיוקים. כך למשל, הנתבע טען כי מסר ארבעה שיקים בו זמנית, אך לא ידע להסביר מדוע רק אחד מהם נרשם ככזה בנספח לפנקס השיקים. שנית, הנתבע לא הציג ראיות התומכות בטענותיו, כגון הקלטה שהזכיר בעדותו. שלישית, הנאשם לא המציא אישור תלונה במשטרה על זיוף השיק לכאורה, למרות שלטענתו הגיש אותו. רביעית, הנאשם לא זימן עדים רלוונטיים, לרבות מר סילבר, שהיו יכולים לאשש את גרסתו לאירועים. לגבי שיק על סך 21,100 ₪ (שמספרו 10627), דחה בית המשפט את תביעת התובע וקבע כי התובע לא היה המחזיק החוקי של השיק על פי החוק. התובע הודה כי השיק לא נמסר לו ולכן לא יכול היה לגבות את הסכום. בית המשפט הדגיש כי רק המחזיק החוקי של השיק, הנפרע או הנושא, יכול לתבוע את הסכום, והתובע לא נכלל באף אחת מהקטגוריות. זאת ועוד, בבחינת הראיות שהוצגו, ציין בית המשפט כי גרסת הנתבע לגבי השיק על סך 65,000 ₪ לא נתמכה, ואילו גרסת התובע משכנעת יותר. לפיכך, פסק הדין העדיף את התובעת בסכום זה. החלטת בית המשפט התקבלה בהעדר שני הצדדים, והסכום שישולם, כולל הוצאות משפט, יצבור ריבית עד שישולם במלואו.