בג"צ 570/82

תקציר

התיק נסוב סביב כמה עשרות שלטי פרסום ענקיים, המכונים שלטי חוצות, שהציבו שתי חברות (המשיבות) על קרקע עירונית בתל אביב. העותרת, חברת פרסום נוספת, ביקשה הזדמנות דומה להציב שלטי חוצות אך נדחתה על ידי עיריית תל אביב (המשיבה), שהעניקה רשות בלעדית למשיבים ללא הליך מכרזי. המחלוקת העיקרית הייתה האם לעירייה יש זכות להעניק מונופול על פרסום בשלטי חוצות ואם תהליך קבלת ההחלטות שלה היה הוגן ולא מפלה. בג"ץ פסק לטובת העותרת וקבע כי תפקידה של העירייה הוא לשמור על חזותה האסתטית של העיר, דבר המצדיק הגבלת מספר שלטי החוצות. עם זאת, בית המשפט קבע כי על העירייה לנהוג באופן שוויוני והוגן בכל המפרסמים, מה גם שאינטרסים כספיים משמעותיים מונחים על כף המאזניים. בית המשפט הדגיש כי על הרשות לפעול ללא משוא פנים ובתום לב, ללא אפליה, וכי החוק אינו מסמיך את העירייה להעניק מונופול לפרסום בשלטי חוצות. היא הורתה לעירייה לפרסם את מספר ההיתרים הזמינים, מועדי הגשת הבקשות והקריטריונים לחלוקתם כדי למנוע הטיה. השופט נתניהו קיבל את העתירה וחייב את העירייה ואת אחד המשיבים לשלם את הוצאות העותר.