ה"פ 43961-07-15

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבעת, טפירו, הפרה את תנאי ההסכם עם התובע, בירמן. על פי ההסכם, מיום 22.12.13, טפירו הייתה אמורה להפסיק להשתמש בערבויות האישיות של בירמן להלוואות שנטלה החברה שבשליטתם המשותפת, טב, ובסופו של דבר לשחרר את בירמן מכל ערבויותיו האישיות לחובותיה של טב. בית המשפט קבע כי טפירו לא עמדה במועדים הנקובים בהסכם בנוגע לשימוש בערבויות, וכן לא פטרה את בירמן מהערבויות. יתר על כן, בית המשפט מצא כי חלק מהטענות המקדמיות של טפירו חסרות שחר: הסדר הנושים, שחל על נושי טב, לא מנע מבירמן להגיש תביעה במקרה זה; לבית המשפט הייתה סמכות במקרה זה, שסבבה סביב פרשנות ההסכם ולא הסדר הנושים; והדרישות הטכניות שנקבעו בהסכם לא פטרו מטפירו ממילוי התחייבויותיו על פי ההסכם, מה גם שהן לא קוימו בקפדנות, וממילא לא חלו על המקרה הנוכחי. השופט דחה גם את טענותיו של טפירו כי תביעתו של בירמן מהווה ניצול לרעה של ההליך המשפטי, וכי התנהלותו הרשלנית של בירמן גרמה לכך שאין להעניק לו סעד כלשהו. לבסוף קבע השופט כי מאחר שבירמן כבר שילם למעשה את מרבית תביעות החוב הנובעות מהערבויות האישיות, וחלף המועד להגשת תביעות חוב נוספות, המשמעות המעשית היחידה של פסק הדין היא שטפירו יצטרך לשלם לבירמן 25 אלף שקל הוצאות משפט.