ת"א 35287-08-16

תקציר

בסכסוך רכושי בין שכנים ביקשו התובעים מבית המשפט המחוזי סעדים שונים, לרבות פיצוי כספי, צווי מניעה ומינוי כונס נכסים. הסכום הכולל שנתבע עמד על 3 מיליון ₪. עם זאת, חלק מסעדים אלה היו בסמכותו של בית משפט השלום. כאשר הונחו התובעים לתקן את תביעתם כך שתעמוד בכלל פיצול הסעדים הם טענו כי כל הסעדים המבוקשים מצויים בסמכותו המהותית של בית המשפט המחוזי, שכן הם רואים את הסעדים האחרים כשטחיים לתביעה הכספית העיקרית. בית המשפט חלק על כך וקבע כי יש לפצל את התביעה בין בית המשפט המחוזי לבין בית משפט השלום. פסק הדין התבסס על הלכות מבוססות הקובעות את סמכות השיפוט של בתי המשפט במקרים של עירוב של סעדים כספיים ולא כספיים בתחום הנדל"ן. גם הסכמת שני הצדדים לדון בתיק בבית המשפט המחוזי נמצאה בלתי רלוונטית, שכן סמכות השיפוט נקבעת על פי אופי הסעד הנתבע, ולא על פי הסכמת הצדדים. לפיכך, הונחו התובעים לתקן את תביעתם ולהביא את הסעדים המתאימים בפני הערכאות המתאימות. החלטה זו התקבלה כדי למנוע התדיינות כפולה ולהבטיח שכל בית משפט ידון בתיקים שבסמכותו.