ת"פ 43859-07-24

תקציר

**ניתוח משפטי של גזר הדין בת"פ 43859-07-24 מדינת ישראל נ' גזאלי** **מבוא:** פסק דין זה ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, כבוד השופט מרדכי כדורי, במסגרת עונשין, בעניינו של יזן גזאלי (להלן: "הנאשם"). הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירת פציעה לפי סעיף 334 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש, ולכן נדרש בית המשפט לקבוע את העונש ההולם. **עיקרי העובדות והרקע:** האירוע נשוא כתב האישום התרחש ב-9 ביולי 2024. הנאשם חנה את רכבו באופן שחסם יציאה מחנייה משותפת. לאחר שניסיונות ליצור עמו קשר כשלו, הובאו מפתחות הרכב על ידי צד ג', והרכב הוזז. הנאשם, בסוברות שרכבו הוזז למקום אסור, הגיע למקום, החל לקלל, נכנס לרכבו, ואז הותקף פיזית על ידי שניים מדודניו בזמן שישב במושב הנהג. לאחר מכן, הנאשם החל בנסיעה מהירה, ביצע פניית פרסה, ופגע בחאלד גזאלי (להלן: "הנפגע"), שהיה דודו, כתוצאה מהפגיעה נמעך הנפגע בין הרכבים, וסבל מחתכים ושברים בכף רגלו השמאלית. **תסקיר שירות המבחן - גורמים משפיעים על הענישה:** שירות המבחן ערך תסקיר מקיף בעניינו של הנאשם, בן 25, רווק, העומד לפני נישואין. התסקיר מצביע על רקע חיים מורכב הכולל אלימות במשפחה, היעדר דמות אב, קשיים כלכליים ועזובה רגשית. הנאשם נשר מבית הספר בגיל צעיר כדי לסייע בפרנסת המשפחה. יש לו הרשעה קודמת אחת, ונמצאו שרידי קנאביס בדגימותיו, אף שהכחיש שימוש בסמים. הנאשם הביע גרסה לפיה העבירה בוצעה ללא תכנון מוקדם וללא כוונה פוגענית, אך התקשה לבחון את התנהגותו באופן ביקורתי, והפגין עמדה קורבנית. עם זאת, הוא הביע הבנה ראשונית לחומרת מעשיו ואמפתיה לנפגע. כמו כן, נערכה סולחה בין המשפחות, במסגרתה שולם כסף לנפגע. שירות המבחן מנה מספר גורמי סיכון, הכוללים את הרקע המשפחתי הקשה, הפסקת הלימודים המוקדמת, תחושות תסכול וחוסר ערך עצמי, קשיים בהתבוננות פנימית, היעדר בשלות ונטייה להטלת אחריות על גורמים חיצוניים. גורמי סיכוי שנמנו כוללים מערכת ערכים בסיסית נורמטיבית, שאיפות להקמת משפחה, השפעת ההליך המשפטי כגורם מרתיע. רמת הסיכון להישנות אלימות הוערכה כבינונית, ומידת חומרתה כנמוכה. לאור חוסר בשלותו להפיק תועלת מהתערבות טיפולית, המליץ שירות המבחן להימנע ממאסר מאחורי סורג ובריח, ולהסתפק בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי. **הראיות לעונש וטיעוני הצדדים:** * **המאשימה:** טענה כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 ל-20 חודשי מאסר בפועל, וביקשה להטיל 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי. הדגישה את חומרת עבירות האלימות, הצורך במאבק בתופעת פתרון סכסוכים באלימות, וזיכתה לזכות הנאשם רק את הודאתו. סברה כי הסכם הסולחה אינו מעיד על לקיחת אחריות ממשית. לחובתו זקפה את עברו הפלילי, את התסקיר ה"די שלילי", את העמדה הקורבנית ואת גורמי הסיכון. * **ההגנה:** טענה כי מתחם העונש נע בין מספר חודשי עבודות שירות ל-18 חודשי מאסר בפועל. הדגישה את הספונטניות והיעדר התכנון של המעשה, את חוסר הזהירות ועצימת העיניים. זקפה לזכות הנאשם את ההודאה המוקדמת, העבר הפלילי המתון, נסיבות החיים המורכבות, אורח החיים הנורמטיבי (כולל נישואין) והסכם הסולחה. טענה כי הסכם הסולחה מצדיק אי-חיוב בפיצוי. הנאשם עצמו התנצל וביטא חרטה. **דיון ומסקנות בית המשפט:** **מתחם העונש ההולם:** בית המשפט הדגיש את חומרתן של עבירות אלימות והשלכותיהן הרחבות, הפוגעות לא רק בנפגע הישיר אלא גם בסביבתו ובחברה בכללותה. בית המשפט ציין כי הנאשם אכן פגע בערכים מוגנים באופן משמעותי, והדגיש את הנזק הרב שעלול היה להיגרם לנפגע, ואף נגרם בפועל (חתכים ושברים בכף הרגל, טיפול כירורגי). יחד עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שהנאשם לא תכנן את מעשיו מראש, לא הגיע מצויד בכלי פוגעני, אלא פעל כשהוא כועס ומקלל, ולאחר שהותקף פיזית בעצמו. לאור מגוון הנסיבות, לרבות חומרת העבירה, הנזק שנגרם, מדיניות הענישה הנהוגה, והנסיבות הייחודיות של האירוע, קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם נע בין **שבעה חודשי מאסר בפועל לבין 24 חודשי מאסר בפועל.** **העונש המתאים לנאשם:** בבואו לקבוע את העונש הספציפי בתוך המתחם, בית המשפט שקל לזכות הנאשם מספר גורמים: * **הודאה מוקדמת:** תומכת בטענת ההגנה על לקיחת אחריות וחרטה. * **גיל צעיר ונסיבות חיים מורכבות:** כפי שעולה מהתסקיר. * **אורח חיים נורמטיבי (ברוב המקרים):** כולל נישואין. * **הסכם סולחה:** בית המשפט ציין כי להסכם סולחה יש משקל, אך משקלו מוגבל ואינו מצדיק הקלה משמעותית. בית המשפט הדגיש כי לא הוכח בהסכם הסולחה תשלום פיצוי לנפגע, ולכן דחה את טענת ההגנה לאי-חיוב בפיצוי. **התוצאה (העונש שהוטל):** לאחר שקלול כלל הגורמים, בית המשפט הטיל על הנאשם את העונשים הבאים: * **מאסר בפועל למשך תשעה חודשים, בקיזוז ימי מעצרו.** המאסר ירוצה **בדרך של עבודות שירות**. * **מאסר למשך שישה חודשים על תנאי למשך שלוש שנים**, אם יעבור עבירת אלימות או איומים. * **קנס בסך 2,500 ₪.** * **פיצוי לנפגע העבירה בסך 7,500 ₪.** **הערות משפטיות וחידושים:** * **השילוב בין ענישה להערכת סיכונים:** התסקיר משמש כלי מרכזי בהערכת גורמי הסיכון והסיכוי, ובכך משפיע באופן משמעותי על ההמלצות העונשיות. במקרה זה, על אף ההמלצה להימנע ממאסר בפועל, בית המשפט קבע עונש מאסר (אף שהומר לעבודות שירות) בשל חומרת העבירה. * **מעמד הסכם הסולחה:** בית המשפט חזר על ההלכה כי להסכם סולחה משקל, אך משקלו מוגבל. הדבר מדגיש כי הסכם סולחה, כשלעצמו, אינו מבטל את הצורך בענישה הולמת, במיוחד כאשר לא הוכח תשלום פיצויים לנפגע. * **התייחסות לנסיבות החיים:** בית המשפט הביא בחשבון את נסיבות החיים המורכבות של הנאשם, כפי שעלו מהתסקיר, כגורם מקל בענישה. הדבר משקף את תפיסת הענישה המודרנית, השואפת להתייחס לאדם כאדם, תוך התחשבות בהקשרים החברתיים והאישיים. * **חידוש - עבודות שירות כחלופה למאסר בפועל:** ההחלטה לרצות את עונש המאסר בפועל בדרך של עבודות שירות, על אף שההמלצה בתסקיר הייתה לעבודות שירות בלבד, מהווה איזון בין רצון להעניש ולהרתיע לבין התחשבות בנסיבותיו של הנאשם. הדבר מרמז על מגמה של הרחבת השימוש בעבודות שירות כחלופה ריאלית למאסר, במקרים מסוימים. * **חשיבות הפיצוי לנפגע:** חיוב הנאשם בפיצוי משקף את חשיבות ההיבט הפלילי-אזרחי של המשפט הפלילי, והצורך להשיב, ככל הניתן, את המצב לקדמותו ולפצות את הנפגע על הנזק שנגרם לו. **סיכום:** גזר הדין מדגים את האיזון העדין שנדרש בבוא בית המשפט לגזור את דינו של נאשם. הוא משקלל את חומרת העבירה, הצורך בהרתעה, את הנסיבות האישיות והמשפחתיות של הנאשם, ואת התסקיר של שירות המבחן. ההחלטה על עבודות שירות כחלופה למאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי, מבטאת גישה הוליסטית לענישה, השואפת להתחשב בכלל ההיבטים הרלוונטיים.