רע"א 8024/06

תקציר

במקרה שלפנינו, בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תחילה את הבקשה לעיכוב הליכי משפט לטובת בוררות באנגליה, כפי שנקבע בתניית בוררות בהסכם בין הצדדים. המבקשים, שתי חברות ממלטה ומברמודה, טענו כי הסכסוך שלהם עם חברת הקרוזים הישראלית צריך ללכת לבוררות בהתאם לחוזה שלהם. עם זאת, בית המשפט מצא כי בקשת השיהוי הוגשה מאוחר מדי, כמעט שנתיים לאחר הגשת התביעה המקורית, וראה בתביעותיהם הקודמות ויתור על זכות זו לבוררות. בערעור מצא בית המשפט העליון כי למרות בקשתו המאוחרת של המבקש, אין באזכור עקבי של בוררות ובהיעדר הליכים משפטיים משמעותיים בתקופת הביניים משום ויתור על זכויות הבוררות שלהם. בית המשפט הדגיש את אופייה הבינלאומי של הבוררות על פי אמנת ניו יורק, והדגיש את ההיקף הצר של שיקול הדעת השיפוטי בעיכוב הליכים כאלה. בעקבות זאת, היא קבעה כי יש להקפיא את ההליכים ולאכוף בוררות בהתאם להנחיות האמנה הבינלאומית. בית המשפט התמודד גם עם סוגיות פרוצדורליות ואישר כי המבקשים לא ויתרו על זכויות הבוררות שלהם. בסיכומו של דבר, בית המשפט קיבל את הערעור, הפך את ההחלטה וחייב בוררות באנגליה, תוך פסיקת הוצאות למבקשים.