ע"א 60587-03-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים בה, על בסיס הנתונים שנמסרו בלבד: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים) בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור (ע"א 60587-03-23 פלוני נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח')** **1. מהות הבקשה והרקע העובדתי:** ההחלטה מתייחסת לבקשה מטעם המבקש (צד ג'3 בהליך קמא) למתן ארכה להגשת ערעור על פסק דין חלקי של בית משפט השלום, אשר דחה הודעת צד ג' של המבקש נגד המשיבה 2 (המאגר הישראלי לביטוח רכב חובה - "הפול") וחייב את המבקש בהוצאות. פסק הדין החלקי קבע כי תאונת הדרכים בה היו מעורבים המשיב 3 (יגאל רוזי) ובת זוגו, בעת שרכבו על אופנוע השייך לבנו (המבקש), אינה מכוסה בביטוח מתאים, ולפיכך המשיב 3 אינו זכאי לפיצוי מהקרן ("קרנית") ומהפול. תביעתו נדחתה, בעוד שהודעת צד ג' של קרנית נגדו התקבלה. ערעור על פסק הדין החלקי כבר הוגש על ידי המשיב 3. **2. טענות המבקש להארכת מועד:** * **שהייה בחו"ל (סין) לצרכים עסקיים:** המבקש טוען כי הוא שוהה באופן קבוע בסין מזה מספר חודשים, ורק לאחרונה פנה לבא כוחו לבקש להגיש ערעור, ועל כן נדרש זמן ללמוד את התיק ולהכינו. * **אי פגיעה בצדדים:** נטען כי הדיון בערעור כבר קבוע למועד עתידי (12.9.23), ולכן הארכה לא תפגע בצדדים. * **סיכויי ערעור טובים:** המבקש טוען כי לערעורו סיכויים טובים, וקבלת הערעור תוכל למנוע עוול של ממש. * **עיתוי הגשת הבקשה:** הבקשה הוגשה לפני חג הפסח, וביקש ארכה של חודש ימים. **3. עמדת המשיבה 1 (קרנית) והתנגדותה:** * **היעדר תצהיר תומך:** הבקשה להארכת מועד הוגשה ללא תצהיר התומך בטענות העובדתיות, ולטענת קרנית יש בכך עילה לדחייה על הסף. * **היעדר טעם מיוחד:** לטענת קרנית, אין בבקשה כל נימוק של ממש שיצדיק היעתרות לה. * **צפיית פסק הדין:** המשיבה מציינת כי בא כוחו של המבקש צפה את פסק הדין ביום 25.1.23 (יום פרסומו), כלומר, המועד להגשת הערעור היה ידוע לו. * **שהייה בחו"ל אינה חדשה:** העובדה שהמבקש שוהה בחו"ל אינה חדשה, שכן עדותו בבית משפט קמא נגבתה בהיוועדות חזותית בשל כך, ובא כוחו ייצג אותו גם בהליך קמא. * **השלכות רוחב:** קבלת טענה זו עלולה ליצור תקדים בו כל מי ששוהה בחו"ל יוכל לטעון זאת ולהאריך מועדים באופן אוטומטי. * **היעדר פירוט לגבי סיכויי הערעור:** המבקש לא פירט מדוע סיכויי הערעור טובים. **4. הדיון המשפטי והעקרונות המשפטיים המיושמים:** * **מועד הגשת ערעור:** בית המשפט קובע את המועד להגשת ערעור בהתאם לתקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שהוא 60 ימים מיום המצאת פסק הדין. במקרה זה, הצפייה של פסק הדין ביום 25.1.23 קבעה את תחילת המניין, והמועד חלף ב-26.3.23. בית המשפט מפנה להלכה שצפייה דרך אתר "נט המשפט" מהווה המצאה. * **דרישת "טעם מיוחד":** נקודת המוצא היא כי על בעל דין להוכיח "טעם מיוחד" לצורך הארכת מועד (תקנה 176(ב) לתקנות). הדרישה ל"טעם מיוחד" נותרה כפי שהייתה גם תחת התקנות הישנות, ומשקפת את הצורך לאזן בין שמירה על מועדים לבין מניעת עוול. * **הלכת "נשר נ' גפן" ועקרון סופיות הדיון:** בית המשפט מסתמך על הלכה מרכזית שנקבעה בבש"א 5636/06 (נשר נ' גפן), לפיה קיים מתח בין הכלל המחייב עמידה במועדים (לשמירה על סופיות הדיון והצבת גבול להתמשכות ההליכים) לבין החריג המאפשר הארכה מ"טעמים מיוחדים", כדי למנוע תוצאה שרירותית או נוקשות יתרה. * **"רוח התקנות החדשות":** בית המשפט מדגיש כי התקנות החדשות (תשע"ט-2018) הביאו עמן "רוח חדשה" המחייבת הקפדה יתרה על קיום מועדים, על מנת לתת ביטוי לעקרונות היסוד של התקנות (כפי שצוין בבש"א 3064-21, שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל). * **טעמים שאינם מהווים "טעם מיוחד":** בית המשפט קובע כי טענות המבוססות על סיבות הקשורות בבעל הדין עצמו או בבאי כוחו, כגון עומס עבודה, החלפת ייצוג, או היקף התיק, **אינן מהוות בדרך כלל "טעם מיוחד"** המצדיק הארכת מועד. הטעם המיוחד נדרש לנסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין. * **ניתוח טענות המבקש לגבי "טעם מיוחד":** * **שהייה בחו"ל:** בית המשפט דוחה את הטענה כי שהייה בחו"ל מהווה "טעם מיוחד". הוא מציין כי המבקש היה מיוצג בהליך קמא, עדותו נגבתה מרחוק, והעובדה שהוא שוהה בחו"ל אינה חדשה. יתר על כן, גם אם הייתה מוכחת, טענה זו לא הייתה מהווה "טעם מיוחד" כשלעצמה. * **פנייה מאוחרת לבא כוחו:** טענה זו לא נתמכה באסמכתאות כלשהן (כגון תצהיר), וגם אם הייתה מוכחת, לא היה בה כדי להוות "טעם מיוחד". * **סיכויי ערעור:** בית המשפט מציין כי המבקש לא נימק מדוע סיכויי הערעור "טובים ביותר". מעיון בפסק הדין, בית המשפט מעריך (בזהירות המתבקשת) כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, שכן פסק הדין מנומק היטב ומבוסס על קביעות עובדתיות ומהימנות, וערכאת ערעור אינה נוטה להתערב בממצאים עובדתיים אלו. * **פגיעה באינטרס ההסתמכות:** הארכת המועד, ללא "טעם מיוחד" ובשל איחור שלא הוסבר כראוי, תפגע באינטרס ההסתמכות של המשיבים. * **פסיקה רלוונטית:** בית המשפט מפנה להחלטות נוספות של בית המשפט העליון (רשם ובית המשפט עצמו) הדוחות בקשות להארכת מועד, גם כאשר מדובר באיחורים קצרים או כאשר נטענו טיעונים משפטיים כנים. ההלכה היא כי הגשת הליך באיחור, ללא צידוק הולם, אינה מהווה "עיוות דין" אלא "שֵדֶר הדין" (שורת הדין). **5. חידושים משפטיים והדגשים:** * **הדגשת "רוח התקנות החדשות":** ההחלטה מדגישה את הצורך של בתי המשפט להקפיד על מועדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, תוך שימת דגש על עקרונות היסוד של יעילות וסופיות הדיון. * **חידוד הגדרת "טעם מיוחד":** ההחלטה מבהירה באופן חד משמעי כי נסיבות אישיות של בעל הדין או בא כוחו (כגון שהייה בחו"ל, עומס עבודה, קשיים בהכנת התיק) **אינן נחשבות ל"טעם מיוחד"** המצדיק הארכת מועד, אלא אם כן מדובר בנסיבות חיצוניות שאינן בשליטתם. * **חשיבות התצהיר התומך:** ההחלטה מחדדת את הדרישה כי בקשה להארכת מועד, בהיותה בקשה להקלה בסדרי הדין, צריכה להיות מגובה בתצהיר התומך בטענות העובדתיות, ואי-צירופו עשוי להוביל לדחייה על הסף. * **סבירות סיכויי הערעור כשיקול משני:** בעוד שסיכויי הערעור הם שיקול בבקשות מסוימות (כגון רשות ערעור), בהחלטה זו, אף כי מוזכרים סיכויי הערעור, ההחלטה נשענת בעיקר על היעדר "טעם מיוחד" ועל כך שסיכויי הערעור אינם גבוהים דיים כדי להצדיק סטייה מן הכלל. * **הבחנה בין "עיוות דין" ל"שֵדֶר הדין":** ההחלטה עושה שימוש בפסיקה מהעליון כדי להבהיר כי עמידה בסדרי הדין, לרבות המועדים, אינה מהווה "עיוות דין" אם נמנע מבעל דין להעלות טענותיו בשל איחור. להיפך, זהו ה"שֵדֶר הדין". **6. תוצאה והשלכות:** הבקשה נדחית, והמבקש חויב בהוצאות המשיבה 1. ההחלטה משקפת החמרה יחסית של בתי המשפט בנוגע למועדים, בהתאם לתקנות החדשות, ומבטאת את החשיבות הרבה המיוחסת לסופיות הדיון ועמידה בסדרי הדין, גם במחיר של מניעת בירור טענות מסוימות. **מסקנה:** ההחלטה משקפת יישום מחמיר של כללי סדר הדין האזרחי בנוגע להארכת מועדים, תוך הדגשת הדרישה ל"טעם מיוחד" שאינו נובע מטעויות או מחדלים של בעל הדין או בא כוחו. היא מדגישה את המעבר ל"רוח התקנות החדשות" המחייבות הקפדה יתרה על מועדים, ומבססת את הלכה מחייבת כי שהייה בחו"ל או קשיים בהכנת התיק אינם בגדר "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד.