תאד"מ 4138-07-24

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט לעניין בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות** **מבוא** החלטה זו עוסקת בבקשה לביטול פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, בעקבות אי-התייצבותו של הנתבע ובא כוחו לדיון הוכחות. בית המשפט נדרש להכריע האם להיעתר לבקשה ולהורות על ביטול פסק הדין. ההחלטה מציגה דיון מעמיק בעקרונות המשפטיים הנוגעים לביטול פסקי דין שניתנו במעמד צד אחד, ובפרט כאלה שניתנו בהיעדר התייצבות, תוך שילוב פרשנות של תקנות סדר הדין האזרחי (להלן: "התקסד"א") ופסיקה רלוונטית. **הרקע העובדתי ותמצית הבקשה** פסק דין ניתן ביום 8.12.2025 בהיעדר התייצבות הנתבע ובא כוחו. הנתבע ביקש לבטל את פסק הדין, בטענה שהתובעת פעלה בחוסר תום לב בניסיון "למחטף" פסק דין על בסיס טכני. לטענת הנתבע, עורך דינו דאז שהשתחרר מהייצוג נמצא בשירות מילואים. **עמדת התובעת** התובעת התנגדה לבקשה, וטענה כי הנתבע ידע על מועד הדיון. בנוסף, עורך הדין שפרש לא הודיע על שחרור מייצוג, ולכן נחשב עדיין כמייצג במועד הדיון. התובעת הוסיפה כי סיכויי הגנת הנתבע קלושים, וכי הבקשה פגומה מבחינה פרוצדורלית בשל אי-תמיכתה בתצהיר. **התנהלות הנתבע ובא כוחו** * **תצהיר:** הנתבע צירף תצהיר של בא כוחו, אך בתצהיר לא נכלל כל איזכור לשירות מילואים של עורך הדין בעת הדיון, ולא ניתן כל הסבר מניח את הדעת לאי-התייצבות. בנוסף, עורך הדין טען שאינו מייצג עוד, אך לא הסביר מדוע לא הוגשה בקשה להשתחרר מייצוג, וכן לא צורפה אסמכתא על שירות מילואים. * **תגובה נוספת:** הנתבע הגיש תגובה נוספת לתגובת התובעת, ללא קבלת היתר מבית המשפט. גם בתגובה זו לא חודש דבר שלא נטען בבקשה המקורית, וחשוב מכך, לא צורף תצהיר לאימות הטענות, למרות שעמדת התובעת בנוגע לכך הועלתה בתגובתה. הנתבע אף טען שלא ידע על מועד הדיון. **דיון והכרעה: עקרונות משפטיים וחידושים** בית המשפט סוקר את המסגרת הנורמטיבית והפסיקתית הרלוונטית: 1. **סמכות בית המשפט מכוח תקנה 75 לתקסד"א:** * התקנה קובעת כי אם בעל דין לא התייצב ולא נתן טעם סביר לאי-התייצבותו, רשאי בית המשפט למחוק את התביעה או לדחותה (אם לא התייצב התובע). * בית המשפט מפרש את התקנה באופן לפיו צד שנבצר ממנו להתייצב לדיון, ואינו מגיש בקשה מקדימה ומנומקת לדחיית הדיון או לאי-התייצבות, מסתכן במחיקת תביעתו או דחייתה. 2. **הקשר בין תקנות סדר הדין:** * בית המשפט מדגיש כי תקנה 75 אינה "חיה במנותק" משאר תקנות סדר הדין האזרחי. יש להבינה על רקע ההקשר הפנימי שבין התקנות. * **חידוש משפטי/הדגשה:** בית המשפט מדגיש כי מערכת המשפט אינה נוהגת "לטרוק את הדלת בפניו של בעל דין אך מטעמים פרוצדורליים בלבד". בהקשר זה, הוא מצטט את אהרן ברק: "במדינת חוק דלתות בתי המשפט חייבות להיות פתוחות תמיד", ואת בית המשפט העליון בע"א 189/66 ששון נ' קדמה: "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כרמילא". 3. **תקנה 131 לתקסד"א - בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד:** * תקנה זו מאפשרת לבעל דין שנגדו ניתנה החלטה במעמד צד אחד, לעתור לביטולה תוך 30 יום מהמצאת ההחלטה. * **עיקרון:** בית המשפט אינו מחויב להיעתר לבקשה. הביטול מסור לשיקול דעתו, והוא יכול לבטל את ההחלטה, לדחות את הבקשה, או להתנותה בתנאים. 4. **קריטריונים להכרעה בבקשה לביטול פסק דין (פסיקה):** * בית המשפט מסתמך על פסיקה עקבית (ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ', רע"א 4164/24 אורן אפל, רע"א 8646/04 טרייה כריים, רע"א 8292/00 גבריאל יוספי, ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי) לפיה יש לבחון שני גורמים עיקריים: * **סיבת אי-ההתייצבות:** האם היא סבירה ומשכנעת. * **סיכויי ההצלחה של המבקש:** מהם סיכויי הגנתו אם יבוטל פסק הדין. * **הדגשה:** ככל שאחד הגורמים משכנע יותר, כך קטן המשקל שיש לייחס לגורם האחר, אך יש לתת את הדעת על שניהם. **החלת העקרונות על המקרה הנתון ונימוקי הדחייה** בית המשפט דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין ומנמק זאת במספר טעמים: 1. **ידיעת הנתבע על מועד הדיון:** * **קביעה עובדתית:** בית המשפט קובע כי אין מחלוקת שב"כ הנתבע ידע על מועד הדיון. * **ראיות:** המועד נקבע בהתאם לרשימת מועדים מוסכמת, בעקבות בקשת דחייה של התובעת. בנוסף, חילופי הודעות וואטסאפ בין באי כוח הצדדים, שהוצגו בתגובת התובעת, תומכים בקביעה זו. * **מסקנה:** לא ניתן לטעון לאי-ידיעה על מועד הדיון. 2. **פגם דיוני מהותי - אי-צירוף תצהיר:** * **עקרון:** הנתבע לא צירף לבקשתו תצהיר לאימות העובדות. אי-צירוף תצהיר משמעותו שהמבקש אינו מסוגל להצהיר שדבריו אמת ואינו מסוגל להגיש מסמך ראשוני המאמת את טענותיו. * **השלכה:** זהו פגם דיוני מהותי המצדיק את דחיית הבקשה. * **החמרה:** המדובר אינו טעות של היסח הדעת, שכן התובעת עמדה על המחדל בתגובתה, והנתבע, למרות שהגיש תגובה נוספת (ללא היתר), לא תיקן את המחדל ולא צירף תצהיר. 3. **מהות ההליך ופסק הדין:** * **הליך לפי פרק י"ב לתקסד"א:** מדובר בהליך שבו בית המשפט כבר מצוי בחומר, בראיות, ובגילוי מסמכים מוקדם. * **קביעה:** פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות אינו מסתמך רק על מחדל פרוצדורלי, אלא מתייחס גם לטענות עצמן ולראיות הנתבע. לכן, אין מקום לביטול פסק הדין בטענה שאין לנתבע ראיות לכאורה. 4. **התנהלות הנתבע ושימוש לרעה בהליכים:** * **קביעה:** התנהלות הנתבע אינה מתיישבת עם הוראות פרק א' לתקסד"א, ובפרט עם תקנה 4 (התנהלות הוגנת). התנהלות זו עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט. * **הסתייגות:** בית המשפט נמנע מלהרחיב בעניין זה, מתוך כבוד לבא כוח הנתבע (לפני שחרורו) ולנתבע עצמו. 5. **סיכויי ההגנה:** * **קביעה:** בית המשפט לא השתכנע שסיכויי ההגנה של הנתבע טובים, כפי שפורט בפסק הדין עצמו. 6. **חיסכון במשאבי בית המשפט והצדדים:** * **עיקרון:** בית המשפט צריך לחוס על ממונם של הצדדים. (מובאת אסמכתא מתאד"מ 58181-11-24 פאר נ' מגדל חברה לביטוח). * **מסקנה:** "חסד עושה בית המשפט עם הנתבע שלא מבטל את פסק הדין", שכן היה עלול לחייבו בהוצאות משמעותיות נוספות. **סוף דבר: ההחלטה** * **דחיית הבקשה:** דין הבקשה להידחות על הסף, ופסק הדין מיום 8.12.2025 נותר על כנו. * **חיוב בהוצאות:** הנתבע מחויב בהוצאות התובעת בגין הכנת התגובה בסך 2,500 ₪, אשר יתווספו לסכומים שנפסקו בפסק הדין. **סיכום והערכה** החלטה זו מהווה דוגמה ליישום איזון עדין בין הצורך לאפשר לבעלי דין גישה לבית המשפט ולקבל את יומם, לבין הצורך לשמור על סדר דיוני, למנוע התמשכות הליכים מיותרת, ולהבטיח את יעילותה של מערכת המשפט. בית המשפט מפגין גישה שאינה מקבלת "תירוצים" או אי-התייצבות ללא הסבר מספק, ובפרט כאשר הנתבע אינו נוקט בצעדים פרוצדורליים נדרשים (כמו הגשת תצהיר). **חידושים והדגשים משפטיים בהחלטה:** * **הדגשת האיזון בין פרוצדורה למהות:** בית המשפט מדגיש, תוך ציטוט מנבכי הפסיקה והספרות המשפטית, כי הפרוצדורה אינה מטרה בפני עצמה, וכי דלתות בית המשפט צריכות להישאר פתוחות. עם זאת, הדבר אינו גורע מהצורך של בעל דין לנהוג בתום לב, להגיש בקשות כנדרש, ולתמוך את טענותיו. * **המשקל הניתן לאי-צירוף תצהיר:** ההחלטה ממחישה כי אי-צירוף תצהיר לבקשה לביטול פסק דין, במיוחד כאשר המשיב מעלה טענה זו, מהווה פגם דיוני מהותי שיש בו כדי להצדיק את דחיית הבקשה, גם אם ישנם סיכויי הגנה מסוימים. * **פרשנות רחבה של "חוסר תום לב" ו"שימוש לרעה בהליכים":** בית המשפט רומז כי התנהלות הנתבע, לרבות הגשת תגובה נוספת ללא היתר, עשויה להיחשב כשימוש לרעה בהליכים. * **שילוב עקרונות יעילות כלכלית:** בית המשפט מתייחס לעקרון חיסכון במשאבי בית המשפט והצדדים, ומראה כי זהו שיקול בהחלטתו שלא לבטל פסק דין שכבר ניתן. ההחלטה תומכת בסטנדרט התנהלות גבוה מצד בעלי הדין, ומבהירה כי אי-התייצבות לדיון, גם אם היא מלווה בטענות לכאורה לגבי שירות מילואים, מחייבת פעולות פרוצדורליות ברורות ומנומקות, לרבות תצהיר, על מנת שבית המשפט ישקול להיעתר לבקשה לביטול פסק הדין.