רמ"ש 31720-08-22

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על הנתונים שסיפקת, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים משפטיים: **ניתוח משפטי: רמ"ש 31720-08-22 ד' נ' כ' - פסילת מומחה והערכת שווי חברה** **מבוא** פסק דין זה עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה (להלן: "בית משפט קמא") שדחתה בקשה לפסילת מומחה (רו"ח ירון וקנין) ולמחיקת חלק מחוות דעתו הנוגעת להערכת שווי חברה. הדיון המשפטי מתמקד בשאלות סמכותו של מומחה, משוא פנים, דרכי הערכת שווי חברות, והדגש על סמכותה הרחבה של הערכאה הדיונית בניהול ההליך. **רקע עובדתי** הצדדים ניהלו קשר זוגי בין השנים 2006-2019. במהלך הקשר, המבקש ניהל עסק עצמאי ולאחר מכן פתח חברה. במסגרת תביעת איזון המשאבים, הצדדים הסכימו על מינוי אקטואר (רו"ח ירון וקנין) להערכת שווי החברה נכון למועד הקרע. לאחר הגשת חוות הדעת, נחקר המומחה, והמבקש עתר לפסילתו ולמחיקת חלק מחוות דעתו, בטענה לחריגה מסמכות ומשוא פנים. בית משפט קמא דחה את הבקשה, ומכאן בקשת רשות הערעור. **טענות המבקש** 1. **חריגה מסמכות המומחה:** המבקש טען כי המומחה חרג מסמכותו בקביעתו כי אינו מאמין לנתוני הדוחות הכספיים של החברה, ומסקנתו כי היו הכנסות שהוצגו "בשחור". לטענתו, קביעות מהימנות אלו הן בסמכות בית המשפט בלבד, לאחר הליך הוכחות. 2. **הערכת שווי שגויה:** המומחה העריך את שווי החברה בשיטת "המכפיל", בעוד שהשיטה המועדפת בפסיקת בית המשפט העליון היא שיטת היוון תזרימי מזומנים (DCF). המבקש סבר כי יש להעביר את הערכת השווי למומחה אחר. 3. **משוא פנים:** המבקש טען כי המומחה הודה שגיבש עמדה נחרצת נגדו, לפיה רימה את רשויות המס, דבר המצביע על משוא פנים. **טענות המשיבה** 1. **סמכות הערכאה הדיונית:** המשיבה הדגישה כי החלטה על פסילת מומחה היא החלטה דיונית, הנמצאת בשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, ואין מקום להתערבות ערכאת ערעור בשלב ביניים. 2. **מומחה שמונה בהסכמה:** המומחה מונה בהסכמת הצדדים, ופסילתו תיעשה במקרים חריגים בלבד. 3. **בחירת שיטת ההערכה:** המומחה פעל במסגרת שיקול דעתו המקצועי בבחירת שיטת "המכפיל", ונימק את בחירתו. אין חובה חוקית או פסיקתית להשתמש דווקא בשיטת DCF. 4. **החזקת תום לב:** נקודת המוצא היא שהמומחה פועל בתום לב וביושר. טענות לגבי נכונות חוות הדעת אינן מהוות עילה לפסילתו. **דיון והכרעה של בית המשפט המחוזי (כבית משפט לערעורים)** בית המשפט המחוזי החליט ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור, ו **לדחות את הערעור**. 1. **סמכות הערכאה הדיונית ושיקול דעתה:** בית המשפט המחוזי הדגיש את העיקרון כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בניהול ההליך, לרבות בכל הנוגע למינוי מומחים ופסילתם. ערכאת ערעור תתערב רק במקרים חריגים. 2. **פסילת מומחה בהסכמת הצדדים:** בית המשפט אימץ את הלכת בית המשפט העליון, לפיה פסילת מומחה שמונה בהסכמת הצדדים תיעשה רק במקרים נדירים ובעילות מיוחדות, כגון פגם היורד לשורשו של עניין הגורם לעיוות דין. 3. **היעדר חריגה מסמכות או משוא פנים:** בית המשפט בחן את חקירת המומחה ולא מצא כי חרג מסמכותו בקביעת מהימנות או גיבש עמדה נחרצת נגד המבקש. התבטאויות המומחה נתפסו כזהירות ומקצועיות, ולא העלו חשש למשוא פנים. 4. **בחירת שיטת ההערכה:** בית המשפט אימץ את עמדת בית משפט קמא, לפיה המומחה נימק היטב את בחירתו בשיטת "המכפיל" ואין בכך סטייה מהלכה מחייבת. 5. **היעדר עיוות דין:** בית המשפט קמא קבע כי לא נפל פגם היורד לשורשו של עניין המצדיק פסילה, ובמיוחד כאשר הבקשה הוגשה לאחר הגשת חוות הדעת והחקירה, מה שמעלה חשש כי היא נובעת מחוסר שביעות רצון מהתוצאה. **התייחסות לנקודה נוספת – הערכת שווי בשיטת DCF** במהלך הדיון, בית המשפט המחוזי שם לב כי בית משפט קמא לא הכריע בבקשת המבקש להורות למומחה לבצע הערכת שווי בשיטת DCF. בית המשפט המחוזי, על אף דחיית הערעור, **הורה לבית משפט קמא להשלים מלאכתו ולהכריע בבקשת המבקש מיום 22.6.2022** בנוגע להערכת שווי החברה בשיטת DCF והערכת שווי העסק העצמאי. **עקרונות משפטיים וחידושים משפטיים** * **סמכות ערכאת הערעור בהחלטות דיוניות:** פסק דין זה מדגיש מחדש את העיקרון של מיעוט התערבות של ערכאת הערעור בהחלטות דיוניות הנתונות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית (ראה סעיף 17). * **קדושת הסכמת הצדדים במינוי מומחה:** כאשר מומחה ממונה בהסכמת הצדדים, הנטייה היא שלא לפסול את חוות דעתו אלא במקרים חריגים ביותר (ראה סעיף 19). הלכה זו מבטאת את הרצון לשמור על יעילות ההליך השיפוטי ולהימנע מבזבוז משאבים. * **הבחנה בין הערכת שווי לבין קביעת מהימנות:** בית המשפט המחוזי אימץ את עמדת בית משפט קמא כי המומחה אמנם בחן נתונים והביע דעות מקצועיות לגביהם, אך לא חרג מסמכותו בקביעת מהימנות שלגביהם. קביעות המהימנות הסופיות נותרות בסמכות בית המשפט. * **שיטות הערכת שווי חברות:** פסק הדין מאשר כי קיימות מספר שיטות להערכת שווי חברות (כגון "המכפיל" ו-DCF), ובחירת השיטה נתונה לשיקול דעתו המקצועי של המומחה, כל עוד הוא מנמק אותה היטב. אין חובה חוקית או פסיקתית להשתמש דווקא בשיטת DCF, אף אם היא מועדפת בנסיבות מסוימות. * **חשש משימוש אסטרטגי בהליכי פסילת מומחה:** בית המשפט המחוזי (בהתייחסו להחלטת בית משפט קמא) מצביע על החשש כי בקשת פסילה, המוגשת לאחר הגשת חוות הדעת וחקר המומחה, עשויה לנבוע מחוסר שביעות רצון מהתוצאות ולא מליקויים אמיתיים, מה שמצדיק בחינה קפדנית של בקשות כאלו (סעיף 21). * **השלמת הליך שיפוטי:** ההחלטה להורות לבית משפט קמא להכריע בבקשת המבקש שנותרה תלויה ועומדת (סעיף 24) היא דוגמה למעורבות של ערכאת הערעור בהבטחת השלמת הליך שיפוטי תקין, גם כאשר הערעור עצמו נדחה. **סיכום** פסק הדין מאשר את החלטת בית משפט קמא לדחות את בקשת פסילת המומחה, תוך הדגשת העקרונות של סמכות הערכאה הדיונית, החזקה בתום לב של מומחה שמונה בהסכמה, והצורך בפגם מהותי ומוכח כדי להצדיק פסילה. יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי מבטיח כי בקשת המבקש להערכת שווי בשיטה חלופית תזכה להכרעה שיפוטית.