עמ"נ 426/07

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת בדבר הפיצוי המגיע למערערים, שהם בעלים חלקיים של חלקת קרקע מסוימת בקריית אתא, בגין נזק שנגרם בהחלטה תכנונית. בהחלטתה הראשונית של ועדת הערר המחוזית בחיפה, שניתנה ביום 14.12.2006, נקבע סכום הפיצוי שישלם המשיב למערערים בגין הפגיעה בחלקה. עם זאת, ההחלטה השנייה, שניתנה ב-8 במארס 2007, קבעה כי רק 50.76% מסכום זה ישולמו, מה שגרר ערעור. השאלה המרכזית הייתה האם זכאים המערערים לפיצוי בגין החלקה כולה או רק חלק ממנה, ובאיזה שיעור. החלקה הנדונה הינה בבעלות משותפת של מספר גורמים, כאשר המערערים מחזיקים בחלק אחורי ושביל המהווה כ-50.76% מכלל שטח המגרש. פסק הדין מקיף מספר נקודות מרכזיות. ראשית, היא מבהירה את פרטי הבעלות בחלקה, ומדגישה כי חלקם של המערערים עולה על 50.76% הרשומים בשל חלק נוסף המוחזק על ידי רות הרשקו, אחותם, שבבעלותם בירושה וייפוי כוח בלתי חוזר. שיעור הבעלות האפקטיבי נקבע על 81.23%. שנית, היא מפרשת את הדינים הרלוונטיים בנוגע לפיצוי בגין נזק שנגרם על ידי תכנית לרכוש, ומגיעה למסקנה כי הזכאות לפיצוי מבוססת על מועד תחילתה של התכנית הפוגעת ועל אופי הזכויות במקרקעין באותה עת, לרבות זכויות שוויוניות. משמעות הדבר היא כי יש לפצות את המערערים בגין כל החלק שהיה בבעלותם בפועל, גם אם לא נרשם על שמם. כמו כן, פסק הדין דן בזכויותיהם של בעלים חלקיים אחרים של החלקה, שלא היו מעורבים בהליך הראשוני. זכויותיהם, המהוות 18.77% מהחלקה, הופרו גם הן. עם זאת, בית המשפט לא הכריע בתביעות הפיצויים שלהם, שכן זה לא היה בגדר מקרה זה, ובעלים אלה יצטרכו להגיש את תביעותיהם בנפרד. המשיב חויב לשלם למערערים סכום פיצוי מותאם המשקף את חלקם האפקטיבי בבעלות בסך 81.23%. בנוסף, נפסקו למערערים 20% מההפרש בשכר טרחת עורך דין, מע"מ ושכר טרחת ערעור. פסק הדין הכיר בזכויותיהם המהותיות של המערערים בנכס והבטיח כי יקבלו פיצוי הולם בגין הנזק שנגרם בהחלטה התכנונית.