ת"צ 10446-06-14

תקציר

המבקשים הגישו תובענה ייצוגית נגד תאגיד המים המשיב, בטענה לרכיב "זכויות מים" בלתי חוקי בהיטל הנחת צנרת, בניגוד לכללי תאגידי מים וביוב (תעריפי שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התשס"ט-2009. המשיב הכחיש את הטענות. לפני הדיון הגיעו הצדדים להסכם פשרה: המשיב יפסיק לגבות את הרכיב החל מינואר 2015, והמבקשים ימשכו את התביעה. היועץ המשפטי לממשלה התנגד להסדר הפשרה, שכן הוא לא היטיב עם חברי הקבוצה מעבר למה שהחוק כבר דרש, ומנע מהם להגיש תביעות פרטניות. לאחר משא ומתן נוסח נספח להסדר הפשרה, לפיו המשיב ישיב לחברי הקבוצה 20% מרכיב "זכויות המים" שנגבה. סך התועלת לקבוצה, כולל השקעות עתידיות בתשתיות, נאמדה בכ-3 מיליון שקל. בית המשפט אישר את הסדר הפשרה ואת נספחו, תוך ציון ההטבה לחברי הקבוצה, אך הדגיש כי אין זו צריכה להיות הנורמה כאשר המשיבים אינם בוחרים בהודעת הפסקה. למבקשים נפסק פיצוי בסך 15,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 60,000 ₪, סכום נמוך משמעותית מבקשתם, שכן בית המשפט פקפק בקשר הישיר בין התביעה לבין השינוי החקיקתי שהושג. רשות המים הונחתה לדווח על הפחתת תקבולי ההיטל בשנת 2016.