עמ"ת 1611-02-15

תקציר

הערעור על צו מעצר עד למשפט באשמת איומים ברצח נדחה. בית המשפט מצא כי קיימות די ראיות לכאורה, לרבות איומים בהריגת המתלונן המיוחסים הן למערער והן לבעלו, כדי להצדיק מעצר בעילה של סכנה לציבור. אמירותיה הסותרות של המתלוננת, תוך שחיקת הראיות, יכולות גם להעיד על כך שהיא הייתה מפוחדת ונתונה ללחץ, ולכן היה צורך לשמוע אותן פנים אל פנים. המחלוקת המרכזית הייתה האם קיימות חלופות מעצר, כגון פיקוח של מנהיגי הקהילה ופיקוח אלקטרוני, שיכולות להגן במידה מספקת על המתלונן. עם זאת, שני תסקיר שירות המבחן לא המליצו על שחרור, בנימוק של חוסר יכולת להעריך במדויק את הסיכון הנשקף מהמערער בשל הפער בין אורח חייו לבין חומרת האישומים. אף שהמפקחים נמצאו מתאימים, היעדר המלצה של שירות המבחן, בשילוב עם הסיכון הגבוה הנשקף מהמערער ופוטנציאל שיבוש הליכי משפט, הביאו לכך שבית המשפט לא יכול היה להצדיק את שחרורו. משכך, צו המעצר הקודם נשמר, והצדדים הונחו לבקש דיון מזורז בתיק העיקרי. ההחלטה ניתנה בנוכחות שני הצדדים ביום 08/02/2015.