ע"א 58960-06-20

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הכריע בערעור שהגישו מספר מערערים נגד חברת משהב בניה ופיתוח, בעניין שיטת הבנייה בה השתמשה החברה שגרמה נזק למבני המערערים. המערערים טענו כי בפני חברת הבנייה עומדות חלופות אחרות לשיטה בה השתמשו, אשר כללו עוגנים שחדרו לנכסיהם. בית המשפט בחן את האפשרות לעשות שימוש ב"קיר סלרי", שיטת בנייה חלופית שהזכירו המומחים. למרות שהמומחים הסכימו כי שיטה זו אינה מעשית ויקרה, בית המשפט מצא כי מדובר באפשרות ישימה. עוד ציין בית המשפט כי טענות המערערים כנגד השימוש בחלופת "קיר הרפש" אינן עקביות ולעיתים קרובות סותרות זו את זו. כתוצאה מכך, דחה בית המשפט את תביעת המערערים לפיצוי על בסיס השיטה החלופית "מלמעלה למטה", שהייתה יקרה יותר. פסק הדין התייחס גם לסוגיית הפיצוי הכספי בגין אי הסרת עוגנים והציע כי הצדדים יסכימו על סכום של 2,000 שקל לשנה למשך עשר שנים כפיצוי בגין דמי שימוש. השופטים, שאול שוחט, עינת רביד ונפתלי שילה, הגיעו למסקנה כי אין להפריע לפסק דינו של בית משפט קמא, שהעדיף את חברת הבנייה, והערעור נדחה.