ע"א 746/88

תקציר

במקרה זה דן בית המשפט העליון בערעור שעניינו תביעת נזיקין לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. תביעתם של המערערים נדחתה על ידי הערכאה הנמוכה יותר לאחר שביקשו דחייה או דחייה בשל השינוי העתידי האפשרי באחוזי הנכות של המערערת, כפי שנקבע על ידי מומחה. בית המשפט העליון הדגיש כי תובע אינו יכול להפסיק הליכים באופן חד צדדי ללא תוצאות או אישור בית המשפט, כפי שנקבע בתקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הערעור ערער על החלטת הערכאה הנמוכה יותר לדחות את התביעה ללא תנאי, תוך ביטול כל ההליכים, לרבות חוות דעת המומחה. בית המשפט העליון אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, וקבע כי לבית המשפט שיקול דעת להפעיל תנאים לסיום תביעה כדי להגן על האינטרסים של הנתבע ולמנוע פגיעה בצדק. הם דחו את הטענות לפיהן חוות דעת המומחה מחזיקה ב"מעמד עליון" שיש לפטור אותה מביטול עם פיטורין. בית הדין נימק זאת בכך שאם התובע אינו מרוצה מהתנאים שנקבעו לפיטוריו, הוא יכול לקבל אותם או להמשיך בהליכים משפטיים. בנוסף, בית הדין אישר כי פיטורים לא צריכים לרעת נתבעים ולא לפתוח אפיקים לשימוש לרעה פרוצדורלי. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והמערערת חויבה בהוצאות משפט ספציפיות, תוך הדגשת המקרה כמחלוקת מיותרת על רקע טכני פרוצדורלי.