ת"א 73387-12-18

תקציר

פסק הדין דן בקבלת תשלום שלא כדין על ידי הנאשם, שנקבע בהליך פלילי קודם בסך של 255,250 שקל, ובתביעה האזרחית של המדינה להשבת כספים אלה לאחר מכן. בית המשפט מתייחס תחילה לסוגיית קבילות התביעה, בהינתן שהיא הוגשה כתביעה אזרחית רגילה מעבר למועדים לתביעות נגררות. הוא קובע כי זכותה של המדינה להגיש תביעה אזרחית רגילה אינה מושפעת מחוסר יכולתה להגיש תביעה נגררת וכי הרשעתו ועונשו של הנאשם אינם פוטרים אותו מהשבת כספי שוחד. לאחר מכן פונה בית המשפט לסוגיות המהותיות, ובוחן את טענות המדינה לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט, ודיני האמונים. נמצא כי אמנם הכספים שקיבל הנאשם מהמדינה לא נלקחו שלא כדין, אך חומרת התנהגותו והפרת אמון הציבור מצדיקות את החובה להשיב את הסכומים תחת הכלל לפיו "אין חוטא גמול". תוצאה זו נתמכת גם בדיני האמונים, אותם הפר הנאשם בכך שפעל למען האינטרסים שלו ולא של המדינה. לאחר מכן בית המשפט בוחן האם יש לפטור את הנתבע מהחזרת הכסף, כפי שנקבע במצבים בהם הזוכה שינה לרעה את עמדתו או פעל בתום לב. בעוד הנתבע טוען להפסד כספי העולה על הסכומים שהתקבלו, בית המשפט טוען כי חומרת התנהגותו והכתם המוסרי שהוצמד לה שוקלים כנגד פטור. עם זאת, בהכירו בנסיבותיו האישיות של הנאשם, מעניק לו בית המשפט פטור חלקי. לפיכך, בית המשפט פוסק לטובת המדינה, ומורה לנאשם לשלם 170,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪, בתוך 30 יום.