עע"מ 4282/16

תקציר

בית המשפט בחן את המקרה וקיבל חלקית את הערעור, קבע כי אין לפסול את המכרז כולו, אך פסל רק את קבוצת מוקארי מבין המציעים הזוכים בשל תיאום לא תקין. המערערים טענו לדחיית העתירה מחמת שיהוי ומניעים גזעניים לכאורה, אותם בחן בית המשפט. העתירה הוגשה במועד, בתוך התקופה הסטטוטורית, והמשיבים ניסו לטפל בבעיות מול רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) טרם הגשתה. למרות שבית המשפט ציין מניעים פוטנציאליים של הטיה אתנית, הוא החליט להתמקד בנימוקים משפטיים, שכן ההתנהלות בהגשת מכרזים הראתה במידה רבה את הציות המשפטי הנדרש. באשר לפגמים שנפלו בהליך המכרז, חלק בית המשפט על בית המשפט לעניינים מנהליים, ומצא כי תנאי המכרז ברורים דיים ואין בהם יתרון בלתי הוגן לקבוצת מוקארי או פגיעה בשוויון לזוכים בלתי מתואמים. בית המשפט קבע כי תיאום ההצעות החמור של קבוצת מוקארי מצדיק פסילה בשל יתרון בלתי הוגן וחוסר איזון בשוק, אך לא כך לגבי קבוצת מחאג'נה, שהייתה בעלת תיאום מינימלי בין בני משפחה קרובים וללא כוונה להפצה בשוק או להתנהלות בלתי הוגנת. בכך ביטל בית המשפט את פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, והותיר את המכרז על כנו עם פסילתה של קבוצת מוקארי בלבד. בית המשפט גם הקצה הוצאות בהתאם, תוך ביטול הוצאות שנפסקו על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים למעט אלה של קבוצת מוקארי, תוך הטלת הוצאות ספציפיות על המשיבים ועל קבוצות אחרות המעורבות.