סע"ש 26976-02-21

תקציר

התובע, מהגר עבודה, תבע את שופרסל בטענה כי מעסיקו המשותף עם החברה היא שהעסיקה אותו, לתשלום זכויות העסקה שונות. שופרסל הכחישה את הטענות וטענה כי העבירה את שירות איסוף העגלות לקבלן חיצוני במיקור חוץ, ולכן היא אינה מעסיקתו של התובע. בית המשפט קבע כי שופרסל הייתה מעסיקה משותפת של התובעת. מהראיות עולה כי לשופרסל הייתה מידה ניכרת של שליטה על עבודתו של התובע. היא קבעה את שעות העבודה ואת הצורך בשירותי איסוף עגלות בסניף, והקבלן היה רק צינור למתן שירותים אלה. טענתה של שופרסל כי הייתה אדישה לזהות העובדים ולאופן מתן השירות לא הייתה משכנעת. עוד קבע בית המשפט כי ההתקשרות בין שופרסל לקבלן אינה אותנטית ולגיטימית, שכן היא נועדה לעקוף את זכויות התובע. שופרסל לא וידאה כי הקבלן דבק בזכויות התובעת, וההסדרים החוזיים ביניהם לא נאכפו. באשר לטענותיו הספציפיות של התובע, קיבל בית המשפט חלק מהן ודחה את אחרות. טענותיו של התובע בדבר גובה שכרו והיקף עבודתו נדחו כבלתי משכנעות, שכן עדותו הייתה סותרת ואינה עולה בקנה אחד עם הראיות. עם זאת, בית המשפט קיבל את תביעותיו לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצויים בגין אי קיום דיון, פדיון חופשות, דמי הבראה והוצאות נסיעה. התובע לא הוכיח את טענותיו לגמול שעות נוספות ודמי חגים, אשר נדחו. שופרסל חויבה לשלם לתובע סכומים שונים, בהם 24,494 ש"ח בגין פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה, 5,460 ש"ח בגין הודעה מוקדמת, 2,500 ש"ח בגין אי קיום שימוע, 5,988 ש"ח בגין פדיון חופשות, 6,143 ש"ח בגין דמי הבראה ו-8,094 ש"ח בגין הוצאות נסיעה. בנוסף, חויבה שופרסל לשלם 2,000 שקל עבור הוצאות התובע ו-10,500 שקל עבור שכר טרחת עורך דין.