בש"פ 7221/21

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לערעור על החלטה לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים הנוגעים לעבירת יבוא סמים. המערער, יחד עם שניים נוספים, הואשמו בקשירת קשר עם אנשים במצרים ובישראל לייבא כמויות גדולות של קנאביס ואופיום לישראל. הסמים הושלכו מעבר לגדר הגבול מהצד המצרי, והנאשמים אספו אותם וניסו להימלט תוך מרדף של כוחות הביטחון. המערער נעצר לאחר שהרכב בו נסעו התהפך. בית משפט קמא הורה על מעצרו של המערער עד תום ההליכים, חרף המלצת שירות המבחן כי די בחלופה כמו מעצר בית. המערער ערער על החלטה זו, וטען כי שגה בית משפט קמא בכך שלא שקל את היעדר עברו הפלילי ואת גילו הצעיר, וכי יש לשקול מעצר בפיקוח אלקטרוני. המשיב אישר את החלטת בית משפט קמא, תוך הדגשת חלקו של המערער בעבירה וחוסר מהימנותו. עם זאת, ערכאת הערעור פסקה לטובתו של המערער, וקיבלה את הטענה כי מילא תפקיד משני בעבירה כשליח, וכי ניתן להפחית את מסוכנותו לחברה באמצעות מעצר בפיקוח אלקטרוני. קביעה זו כפופה לכך ששירות המבחן ימצא מקום חלופי מתאים למעצר, במרחק של 50 ק"מ לפחות ממקום מגוריו של המערער, ומינהל הפיקוח האלקטרוני יאשר את היתכנות הפיקוח האלקטרוני. עד אז יישאר המערער במעצר, וגזר הדין נקבע ליום 10.11.2021.