ת"א 69123-03-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים והחידושים הפורמליים, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי של בקשת פסלות שופט (ת"א 69123-03-23 עו"ד בננסון ושות' נ' חבש)** **מבוא** ההחלטה הנדונה עוסקת בבקשת פסלות שופט שהוגשה על ידי הנתבע, גילברט סמואל חבש (להלן: "המבקש"), כנגד השופטת הבכירה נאוה ברוורמן. בקשת הפסלות הוגשה במסגרת תביעה כספית בגין שכר טרחת עורך דין. ההחלטה מספקת סקירה מקיפה של טענות הצדדים, המצג הנורמטיבי הרלוונטי, וניתוח מעמיק של טענות המבקש לגופו של עניין, תוך דחיית הבקשה. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **חובת השופט לפסול עצמו וזכות בעל הדין לבקש פסילה:** * הבסיס הנורמטיבי לבקשת הפסלות מצוי בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, הקובע כי שופט לא ישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. * תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, קובעת את הדרך הפרוצדורלית להגשת בקשת פסלות – בכתב או בעל פה, מיד לאחר היוודע עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת. * סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט קובע כי שופט הנדון בטענת פסלות יחליט בה מיד ולפני כל החלטה אחרת. ההחלטה קובעת כי הבקשה הפורמלית הוגשה ביום 21.10.2025, וכי החלטות פרוצדורליות שניתנו לאחר מכן היו מכוח הדין, כגון העברת הבקשה לתשובה. 2. **היעדר תצהיר כפגם מהותי:** * ההחלטה מדגישה כי בקשת הפסלות הוגשה ללא תצהיר המאמת את העובדות הנטענות. בית המשפט פסק כי במקרים דומים, היעדר תצהיר מהווה עילה לדחיית הבקשה על הסף (סעיפים 26-27). * גם אם הבקשה נשענת על דברים שנאמרו בדיון, עדיין נדרש תצהיר לאימות טענות עובדתיות (סעיף 28). * **חידוש/הדגשה:** למרות הפגם הפורמלי, בית המשפט, "על אף המחדל הפורמלי", דן בבקשה לגופו של עניין, תוך התחשבות בטענות המבקש בדבר קושי באימות תצהיר עקב שהותו בחו"ל והיעדר ייצוג (סעיף 28). גישה זו מייצגת גמישות שיפוטית כאשר היא נדרשת, תוך איזון בין דרישות הפורמליזם לבין רצון להגיע להכרעה מהותית. 3. **מבחן "חשש ממשי למשוא פנים":** * ההחלטה מסבירה כי על מנת לבסס עילת פסלות, יש להוכיח "חשש ממשי למשוא פנים", ולא די בדעה או חשש סובייקטיבי. * מוצג מבחן "האפשרות הממשית" כיסוד לפסילה, המתמקד בשאלה האם השופט גיבש עמדה סופית בנושא, באופן ש"המשפט מכור" (סעיף 40, ציטוט מבג"ץ 2148/94 גלברט). * הדגש הוא על "דעה קדומה" ועל חוסר פתיחות לשינוי עמדה, ולא רק על קיום דעה לגבי ההליך (סעיף 40, ציטוטים מפסקי דין). * **חידוש/הדגשה:** ההחלטה מדגישה את חובת השופט שלא לפסול עצמו אם התנאים לפסילה אינם מתקיימים, וכי פסילת שופט היא "חריג שבחריגים" (סעיפים 41-42). הדבר מחזק את העיקרון של יציבות המערכת המשפטית ואמון הציבור בה. 4. **טענות המבקש כנגד השופטת:** * **קרבה משפחתית וניגוד עניינים:** המבקש טען לניגוד עניינים הנובע מנישואי השופטת לאיש ציבור, ומכך שאביו של המבקש פסקו בעבר כנגד ראש הממשלה. השופטת דחתה טענה זו, בקובעה כי פסיקות הן נחלת הכלל ואינן רלוונטיות בזיקה לקשרים משפחתיים, וכי זיקה משפחתית שאין לה רלוונטיות ישירה אינה מהווה עילת פסילה (סעיפים 29, 7-8). * **אופן ניהול ההליך:** * **דיון מרחוק:** המבקש טען כי נמנעה ממנו האפשרות לקיים דיון מרחוק, אך ההחלטה מציינת כי בסופו של דבר הותר לו להופיע באמצעות היוועדות חזותית (סעיפים 10, 31-32). * **שפה:** טענות המבקש בדבר קושי בשפה העברית ואילוץ להגיש בקשות בעברית נדחו. בית המשפט קבע כי המבקש הפגין שליטה טובה בעברית בדיון, וכי אין צורך במתורגמן, תוך ציון האפשרות לסיוע מתורגמן מטעם בעל הדין (סעיפים 8, 10, 33). * **שחרור מייצוג:** המבקש טען כי שחרורו מייצוג, למרות היותו חסר הכשרה משפטית, בריאות לקויה וקשיים כלכליים, פוגע בהגנתו. ההחלטה מפרטת כי השחרור אושר לאחר שמיעת טענות הצדדים, וכי פרטי ההתקשרות נדרשו לצורכי המצאה. בית המשפט אף פיטר את המבקש מהמצאת כתובת מגורים (סעיפים 8, 10, 34). * **אי קיום החלטות והטלת הוצאות:** המבקש טען להטלת הוצאות עקב אי שיתוף פעולה. ההחלטה מסבירה כי ההוצאות הושתו בסך 2,000 ₪ כתחליף לסנקציה מחמירה יותר (מחיקת כתב הגנה), לאור אי קיום החלטות וצווים, ועל מנת לאזן בין זכויות הצדדים ולמנוע "עינוי דין" לתובעים (סעיף 11, 35). * **ניסיונות פשרה:** המבקש טען כי בית המשפט חתר לפשרה לטובת המשיבים. בית המשפט הבהיר שניסיונות פשרה הם מקובלים, נועדו לחסוך משאבים, ואינם מחייבים. ההמלצה בעניינו נועדה לצורכי פשרה בלבד, ללא הבעת עמדה (סעיף 12, 36). * **התעלמות מבקשות וחוות דעת:** המבקש טען כי בקשותיו לא נקראו וכי חוות הדעת לא נלקחו בחשבון. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי ניהול ההליך ומתן ההחלטות אינם מעידים על משוא פנים (סעיפים 9-10, 37). **חידושים ונקודות ייחודיות** 1. **גמישות פורמלית אל מול מהות:** ההחלטה מהווה דוגמה לגמישות שיפוטית, כאשר בית המשפט, על אף פגם פורמלי בבקשה (היעדר תצהיר), בוחר לדון בטענות לגופו של עניין, תוך הבנת הנסיבות המיוחדות של המבקש (שוהה בחו"ל, ללא ייצוג). 2. **הגנה על שלטון החוק:** ההחלטה מדגישה כי יש חובה על השופט שלא לפסול עצמו מקום שהתנאים אינם מתקיימים, וכי פסילת שופט היא הליך חריג. הדבר מחזק את יציבות המערכת המשפטית ומגן מפני ניצול לרעה של הליכי הפסלות. 3. **איזון בין זכויות:** ההחלטה מדגימה את הצורך באיזון בין זכותו של נתבע לבקש פסלות שופט (כאשר יש יסוד לכך) לבין זכותו של התובע להליך יעיל ומהיר, והימנעות מ"עינוי דין". 4. **התמודדות עם טענות "אישיות":** בית המשפט מתייחס בבהירות ובנחרצות לטענות שהועלו בדבר קשרים משפחתיים ופסיקות עבר, ומבחין בינן לבין עילות פסלות קונקרטיות הנוגעות לתיק עצמו. 5. **השלכות פרוצדורליות על בקשת הפסלות:** ההחלטה מפרידה בין החלטות פרוצדורליות (כמו העברה לתשובה) לבין החלטות מהותיות, ומצביעה על כך שהן אינן מהוות עילה לפסילה. **סיכום** ההחלטה דוחה את בקשת הפסלות של השופט, תוך קביעה כי לא הוכח חשש ממשי למשוא פנים. בית המשפט מפריד בין טענות סובייקטיביות של המבקש לבין מבחן אובייקטיבי של חשש למשוא פנים. ההחלטה מדגישה את החשיבות של תצהיר לאימות עובדות בבקשת פסלות, אך מוכיחה גם גמישות שיפוטית במקרים חריגים. לבסוף, הוטלו הוצאות על המבקש, והדיון נדחה לשם הבאת תצהירי עדות ראשית, דבר המעיד על כך שההליך המשפטי ממשיך להתנהל, אך בהתאם לכללים המחייבים.