ע"א 7024/97

תקציר

המחלוקת בין המערערת לבין המשיב נובעת מחסימת היציאות מדירתו של המשיב לחצר פנימית משותפת. המשיב תבע בהצלחה בבית משפט השלום להסרת החסימות. עם זאת, בעקבות אי הבנה של פסק הדין, המערער נענה באופן חלקי בלבד. לאחר בירור מבית המשפט התברר כי פסק הדין מחייב את המערערת לפנות את הדרך לשתי היציאות. לאחר מכן ניסה המערער לערער על הבהרה זו, אך נמסר לו על ידי בית המשפט המחוזי כי אינו יכול. בית המשפט דחה גם את בקשתו לבטל את פסק הדין המקורי על יסוד טעות בהסכמה. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון בטענה כי ההסכמה הייתה שגויה וכי היה מקום לערער על ההבהרה. בית המשפט העליון קבע, כי המערער אמנם לא הצדיק את ביטול ההסכמה, אך היה מקום לאפשר לו לערער על ההבהרה. לפיכך, הערעור התקבל בחלקו, ולמערער ניתנה האפשרות לערער על ההבהרה בהליכים המתאימים, לרבות בקשה להארכת מועד, במידת הצורך. פסק הדין לא פסק הוצאות לאף אחד מהצדדים.