עת"מ 1164/04

תקציר

העותר, יישוב כפרי קהילתי הסמוך למצפה חוסיא, הגיש עתירה של משרד הביטחון נגד הקמת מחנה צבאי גדול, בטענה כי הבנייה אינה חוקית בשל שיקולי תכנון וסביבה שונים. העותרים טענו כי הליך הבנייה פוגע בזכויותיהם לשקיפות ולשיתוף הציבור וביקשו להפסיק את כל עבודות הבנייה. בתוך כך, הצדיקו המשיבים את הבנייה לפי פרק ו' לחוק התכנון והבניה, המקנה למשרד הביטחון פטור גורף מתקנות התכנון והבנייה לצרכי ביטחון. בית המשפט הכיר בתוקפה של עמדת המשיבים, שכן החוק פוטר במפורש את משרד הביטחון ממרבית ההוראות החלות על היתרי בנייה רגילים. בית המשפט אמנם הכיר בחששותיה של העותרת, אך מצא כי הוראות הפטור שבחוק יושמו במכוון ולא ניתן להתעלם מהן. יתר על כן, בית המשפט קבע כי החלטת מוסד התכנון להקים את המחנה הייתה סבירה ומידתית, במיוחד בהתחשב באינטרסים של ביטחון המדינה. עם זאת, בית המשפט פסק באופן חלקי לטובת העותרת בכך שחייב את ועדת התכנון להגביל את תקופת השימוש החורג. פסק הדין הזכיר גם את האפשרות של מיקומים חלופיים למחנה, אך לא מצא די ראיות להתערב בשיקול דעתה של ועדת התכנון בעניין זה. בסופו של דבר נדחתה העתירה, למעט ההגבלה על שימוש חורג, ולא נפסקו הוצאות.