ע"פ 8807/22

תקציר

הערעור מתייחס לאדם שהורשע בעבירות מין בקטינים שאימן כמאמן כדורסל. המערער הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, אך חלק על היבטים מסוימים הנוגעים לאישומים, לרבות גילאי הקורבנות. פסק דינו של בית המשפט המחוזי הסתמך על עדויות הקורבנות ומצא את המערער אשם, וגזר עליו 12 שנות מאסר. המערער ערער וטען כי הכרעת הדין סותרת את כתב האישום וכי העונש מופרז. המדינה הודתה בחלק מחוסר העקביות, אך טענה כי נוסח כתב האישום מאפשר פרשנות לפיה חלק מהמעשים בוצעו לפני שמלאו לקורבנות 14. בית המשפט העליון הסכים עם המערער כי נוסח כתב האישום צריך להיות נקודת המוצא לממצאים וכי הוא אינו תומך במסקנתו של בית המשפט המחוזי כי מרבית המעשים בוצעו לפני שמלאו לקורבנות 14. עם זאת, בית המשפט העליון לא שינה את ההרשעה עצמה. תחת זאת, היא הפחיתה את העונש ל-10.5 שנים בהתחשב בהיבט העובדתי ובנסיבותיו האישיות של המערער. בית המשפט אישר גם את העונשים הנוספים, לרבות התליית רישיון הנהיגה של המערער, והביע הערכה לאומץ ליבם של הקורבנות שהעידו.