ת"פ 17650-01-20

תקציר

הנאשם, שהואשם בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, פנה לבית המשפט בבקשה לקבל נתונים על כל המקרים הדומים שטופלו בשלוש השנים האחרונות ואשר הוכרעו על תנאי מחוץ למשפט. ההגנה טענה כי המידע נחוץ כדי לתמוך בטענתם להגנה מפני צדק באמצעות אכיפה בררנית, הסותרת את עקרונות ההגינות והצדק. כתב האישום שהוגש נגד הנאשם מפרט קטטה בין הנאשם למתלוננת, שהסתיימה בפציעתו של האחרון. הנאשמים ביקשו להעביר את עניינם להסדר מותנה, אך התביעה התנגדה לכך ונימקה את החלטתם על נסיבות התקיפה, גילאי הנאשם והקורבן והפגיעות שנגרמו להם. בית המשפט, שהפעיל איפוק בהתערבותו בשיקול הדעת של התביעה, קבע כי הנאשם לא הצליח לבסס תשתית ראשונית לאכיפה בררנית. המקרים שהוצגו על ידי ההגנה כמשווים נמצאו כבעלי מאפיינים מובהקים, והתביעה סיפקה הסברים סבירים לאי יישוב תיקים אלה על תנאי. זאת ועוד, החלטת התביעה להעמיד את הנאשם לדין נמצאה בשיקול דעתה הרחב, במיוחד בהתחשב בהיעדר הודאה, קבלת אחריות או חרטה מצד הנאשם. בית המשפט הדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו, והתנהלות התביעה הייתה כדין, ממניעים ענייניים וללא פגמים מנהליים. בסופו של דבר, הבקשה לקבלת נתונים על תיקים אחרים נדחתה, שכן הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה הראשוני לאכיפה בררנית, והוחלט לדחות את העברת התיק להסדר מותנה.