רע"פ 2281/15

תקציר

בית המשפט דחה את טענת המבקש כי לא היו די ראיות להוכיח מעבר לספק סביר כי הוא אשם בהחזקת נשק. המבקש טען, כי חזקת המקום הנזכרת בסעיף 144(ד) לחוק העונשין, הקובע כי המחזיק במקום בו נמצא נשק נחשב למחזיק הנשק, אינה חלה בעניינו משום שהאקדח נמצא בחצר ולא בתוך הבית. בית המשפט טען מנגד כי על פי החוק, על הנאשם מוטל נטל ההוכחה לקבוע כי הוא אינו מחזיק בנשק, והעובדה שישנם אנשים נוספים שיש להם זכות גישה לאזור אינה פוטרת את הנאשם מהחזקת הנשק. עוד טען בית המשפט כי טענתו של המבקש כי היה מקום לחקור את אשתו ולהגיש נגדו כתב אישום, ועל כן יש לזכות אותו, משוללת כל יסוד שכן המבקש לא הוכיח די הצורך כי אשתו היא בעלת האקדח. זאת ועוד, בית המשפט התייחס להרשעתו הקודמת של המבקש בקשירת קשר לביצוע עסקת נשק, דבר המקשה עליו לקבל את הכחשתו את האישום הנוכחי. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור, בקובעו כי לא עלה בידי המבקש להוכיח כי אינו מחזיק נשק. עוד קבע בית המשפט כי העונש שהוטל היה הולם ותואם מקרים קודמים, ולכן גם הערעור על העונש נדחה. גם בקשתו של המבקש לעיכוב ביצוע נדחתה, והמבקש חויב להתייצב לתחילת ריצוי עונשו.