בג"צ 2778/11

תקציר

העותר במקרה זה ערער על החלטת הוועדה לבחירת שופטים לבטל את בחירתו הקודמת כמועמד לשיפוט, בעקבות גילוי דיווחים כוזבים שמסר במסגרת מועמדותו. הדיון נסוב סביב שתי שאלות עיקריות: האחת, האם לוועדה הייתה סמכות לבטל את בחירתה בעותר בשלב שבו עשתה כן; ושנית, האם הטעמים שעמדו בבסיס החלטת הביטול היו מוצדקים, לאור טענות העותר בדבר תום לב ואי הבנת נוסח הטופס שמילא במסגרת הליך הגשת המועמדות. בית המשפט קבע כי החלטת הוועדה לבטל את בחירת העותר מוסמכת הן על פי הוראות הדין הרלוונטיות והן על פי המשפט המינהלי. מינוי שופט דורש שני שלבים: הראשון, המלצת הוועדה לבחירת שופטים; ושנית, השבעת המועמד על ידי הנשיא. לפיכך, החלטת הוועדה מהווה שלב ראשוני בלבד, והמינוי הסופי טרם הושלם. יתר על כן, האינטרס הציבורי להבטיח כי רק מועמדים מתאימים ימונו כשופטים, כמו גם האינטרס בדיווח אמת לוועדה, מצדיקים את הפיכת החלטת הרשות על פיה. במקרה דנן, החלטת הוועדה התקבלה פחות מחודש לאחר בחירתה הראשונית בעותר, וטענת העותר כי לא הבין נכון את השאלות בטופס המועמדות נדחתה. בית המשפט מצא כי החלטת הביטול של הוועדה הייתה מוצדקת, שכן העותר אכן מסר דיווחים כוזבים, ועל כן דחה את העתירה.