חדל"פ 18975-05-22

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על פסק דינו של בית משפט קמא, שהתיר את שילובה של המערערת בהליך השיקום הכלכלי והוציא צו שיקום. ערכאת הערעור מסכימה עם פסק דינו של בית משפט קמא, ומוצאת אותו סביר ומנומק היטב במסגרת שיקול הדעת המסור לבית המשפט החוקר. בית המשפט מדגיש כי הוא אינו מחליף את שיקול דעתה של הערכאה החוקרת בשיקול דעתו שלו ומציין את אי עמידתו של המערער בהתחייבויותיו בהליך. טענותיו של המערער, בטענה לחוסר יכולת למלא את תפקידו בהליך, נדחות כסותרות את הראיות שהוצגו על ידי בעלי התפקידים. בית המשפט מוצא את התנהלותו של המערער מוטלת בספק, ומציין את אי עמידתו בהתחייבויות המזונות, בירור הכנסותיו ועמידה בהליכים. תחת זאת, המערערת נושאת בהוצאות מיותרות ומושכת כספים מקופת הכינוס ללא אישור. יתר על כן, בית המשפט מדגיש כי קביעת התשלום החודשי צריכה להתבסס על כושר ההשתכרות של המערער ולא רק על השתכרותו בפועל, במיוחד לאור העובדה שלמערער אין מידע ברור בעניין זה. בית המשפט מגיע למסקנה כי הערעור מופרך ומאריך את המועדים שנקבעו בפסק הדין קמא להפקדה כספית ותכנית פירעון. הכספים המופקדים בקופת בית המשפט יועברו לקופת כינוס הנכסים, ונושא המשרה מונחה לשקול כל בקשה נדרשת הנובעת ממחדלי המערער בהליך.