ב"ל 28099-05-18

תקציר

התובעת, אחות במקצועה, הגישה תביעה בטענה כי מחלת הדליות שלה הוחמרה בשל עבודתה, שכללה עמידה ממושכת. בית הדין לעבודה מינה שני מומחים רפואיים במהלך המשפט. המומחה הראשון, ד"ר רפאל אדר, סבר כי עבודתה של התובעת השפיעה באופן משמעותי על ליקויה, ואילו המומחה השני, פרופ' יהודה וולף, חלק על כך וקבע כי העבודה לא הייתה כרוכה בעמידה ממושכת ולא הייתה לה השפעה של 20% על המחלה. פרופ' וולף ביסס את חוות דעתו על הידע והניסיון שלו בעבודת האחיות, שסתרו את העובדות שהוצגו על ידי בית המשפט. בית המשפט קיבל את החריגה מהעובדות שנקבעו כהצדקה לפסילתו של פרופ' וולף ונעתר לבקשת התובע למנות מומחה חדש. השופט קבע כי מדובר במקרה חריג, המצדיק חוות דעת מומחה שלישית. פסק דין זה אפשר מינוי מומחה אחר שיחליף את פרופ' וולף, במטרה להגיע למסקנה הוגנת על סמך חוות הדעת הרפואיות הסותרות.