רע"א 4250/04

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למחלוקת בין צ'רלטון לערוץ חמש בנוגע לזכויות השידור של משחקי ליגת העל בכדורסל בעונות 2004/05, 2005/06 ו-2006/07. צ'רלטון התקשרה בהסכם עם המינהל, בעל זכויות השידור, לרכישת הזכויות האמורות. עם זאת, ערוץ חמש, שרכש את זכויות השידור ללא הליך מכרזי בשנים קודמות, טען כי המינהל הוא גוף "דואלי" ולכן מחויב למכור את הזכויות באמצעות מכרז פומבי. ערוץ חמש ביקש צו ביניים שימנע מהמינהל למכור את הזכויות לצ'רלטון, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי לטובת קיום הליך המכרז הפומבי. בערעור דן בית המשפט בעניין בהנחה שחלה על איגוד הכדורסל חובת מכרז. השופט ציין את האינטרס הציבורי בקיום הליך המכרז, אך גם הכיר בכך שהמחלוקת הנוכחית נוגעת רק לצ'רלטון ולערוץ חמש, ומאפשרת להתמקד בנסיבות הספציפיות של עניינם. השופטת הדגישה את חשיבות ההגינות והשוויון בהליך המכרזי, במיוחד לאור העובדה שהיעדרו של מציע צד שלישי מצביע על כך שטענת החובה של ערוץ חמש למכרז אולי לא נעשתה בתום לב. במקום זאת, זה נראה כמו ניסיון למנוע את ההסכם של צ'רלטון עם הממשל. בסופו של דבר החליט השופט לקבל את הערעור, דחה את החלטת בית המשפט המחוזי ונתן צו מניעה זמני לטובתה של צ'רלטון. החלטה זו נבעה מנוהג העבר של ערוץ חמש לרכוש זכויות ללא מכרז, באיחור בהגשת הצעה תחרותית ובהבנה כי לצ'רלטון הסכם תקף. צו המניעה אסר על המינהל להעביר את זכויות השידור לצדדים שלישיים כלשהם מלבד צ'רלטון, עד להכרעה בתביעות העיקריות. השופט גם הורה לצ'רלטון להעמיד ערבות בנקאית אוטונומית בסך 500 אלף שקל לפיצוי על נזקים פוטנציאליים, וקבע כי כל צד יישא בשכר טרחת עורך הדין שלו, עם תשלום של 40 אלף שקל עבור צ'רלטון עבור שכר טרחת המינהל.