מ"ת 752-03-20

תקציר

נראה כי פסק הדין המדובר קשור לתיק פלילי שבו נעצר המבקש בגין רצח בכוונה תחילה. הדיון נסוב סביב פוטנציאל ההרשעה על סמך הראיות הקיימות. יצוין, כי בנו של המנוח מסר עדות שממנה עולה לכאורה כי המנוח התחמש לפני שפגש את המבקש, עדות שלא נתמכה בשום ראיה אחרת וסתרה הצהרות קודמות. גרסה חדשה זו של האירועים, אף שהיא משמעותית, אינה מפחיתה מפוטנציאל ההרשעה, במיוחד בהתחשב במספר פצעי הירי ובמיקום שלהם על גופו של המנוח. השופטת מדגישה כי לעדותו של הבן יינתן המשקל הראוי לה לאחר הצגת התמונה הראייתית המלאה. יתר על כן, השופט מדגיש את התנהלותו של המבקש לאחר האירוע, לרבות ניסיונות להעלים ראיות, ואת הסיכון הקיים למסוכנות, בריחה ושיבוש הליכי משפט, כטעמים לקיום המעצר. השופט מגיע למסקנה כי עדותו של הבן עשויה אמנם לשנות במעט את תפיסת המסוכנות, אך אין בה כדי להצדיק את שחרורו של המבקש או מעבר למעצר בפיקוח אלקטרוני. לפיכך, בקשת השחרור נדחית וצו המעצר הקיים נותר על כנו. החלטה זו התקבלה מתוך הבנה כי הממצאים ייקבעו בהליך העיקרי, בו יוצגו כל הראיות ויהיו עדים.