עס"ק 31941-09-11

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת בשאלה האם יש לשלם לעוזרי הוראה באוניברסיטת חיפה עבור השתתפות בסדנה. בית המשפט מצא כי הסכמת האוניברסיטה לשלם עבור הסדנה בשנת 2010 אינה מהווה הודאה בחובת תשלום עבור סדנאות בשנים שלאחר מכן, שכן ההסכמה התייחסה רק לאותה שנת לימודים ספציפית. בית הדין דחה גם את הטענות כי הסדנה סיפקה הטבות אישיות לעובדים וכי משך הסמסטר של חצי שנה מצדיק את משך הסדנה. שאלת המפתח הייתה האם הסדנה נופלת בגדר המשימות שהוסכמו בין האוניברסיטה לבין עוזרי ההוראה. בהסכמים הקיבוציים לא הוזכרה במפורש דרישת הסדנה, ובית הדין פירש את מטרת ההסכמים ככזו שאינה כוללת אותה. בית המשפט שקל גם את התנהגות הצדדים בעבר וקבע כי לא ניתן לראות בסדנה תפקיד הוראה או עבודת הכנה. במקום זאת, הייתה זו פעילות הכשרה שהיוותה תנאי תעסוקה והייתה ייחודית לאוניברסיטה. משכך, קבע בית המשפט כי עוזרי הוראה זכאים לגמול בגין השתתפותם בסדנה. עם זאת, היא לא קיבלה את בקשת ארגון הסגל לפרט את השכר שנקבע בהסכם 2008. במקום זאת, בית המשפט השאיר את קביעת שיעור השכר למשא ומתן בין הצדדים, בטווח שבין שכר המינימום לשכר החוזי. אם הצדדים אינם יכולים להגיע להסכמה בתוך 60 יום, הם יכולים לפנות לבית הדין האזורי לעבודה או להשתמש במנגנונים ליישוב סכסוכים בהסכמים הקיבוציים. פסק הדין ניתן ללא הוצאות, בהתחשב בכך שמדובר בסכסוך קיבוצי.