עע"מ 5017/12
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין בוחן את סוגיית הזכאות לרכישת דיור ציבורי בישראל לפי חוק הדיור הציבורי ומבצעים ספציפיים כמו "דירה משלי". המערערים ביקשו לרכוש את דירתם אך נתקלו בטענות לנטישה. החוק מחייב את השוכרים להתגורר בדירתם לפחות חמש שנים ולא הפרו את חוזה השכירות כדי להיות זכאים לרכישה. נקודת מחלוקת מרכזית נסובה סביב השאלה האם היעדרותו הממושכת של המערערים עקב אשפוז ומעבר דירה לאחר מכן מהווה "נטישה", שיש בה כדי לפסול אותם מלרכוש בתנאים מסובסדים. חוות דעתו של השופט נ' סולברג, שבית המשפט אישר, מדגישה את הצורך בפרשנות מחמירה של נהלים להגנה על משאבי הדיור הציבורי המוגבלים, ובסופו של דבר קובעת כי היעדרות פיזית מעל חצי שנה מהווה נטישה. השופטת ד' ברק-ארז חולקת על כך, ודוגלת בפרשנות דקדקנית יותר בהתחשב במצבו של המערער, כמו בעיות בריאות ומגורים סיעודיים, וטוענת כי ההיעדרות לא הייתה נטישה. השופט א' פוגלמן תומך בפסק דינו של סולברג ומחזק את ההקפדה על הנהלים. ההחלטה הסופית דוחה את הערעור, תוך שמירה על חשיבות העקביות הפרוצדורלית להבטחת הגינות כלפי נזקקים אחרים הממתינים לסיוע בדיור הציבורי.
חקיקה מקושרת
עע"מ 5017/12 פריחה אמזלג נ' עמידר, עליון (29.1.2013)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.