ת"א 432/94

תקציר

התובעים, בעלי שמונה דירות בבניין בירושלים, תבעו את בוני הבירה ונידר בנייה ופיתוח בגין ליקויי בנייה. בוני הבירה נקלעו לקשיים כלכליים ושכרו את שירותיו של ניידר כדי להשלים את הבניין. חלק מהתובעים חתמו על נספח המטיל על נידר אחריות ישירה כלפיהם, ואחרים לא. בית המשפט מצא את נידר אחראית לליקויים, שכן היא התחייבה לתקן אותם בחוזה עם בוני בירה, והתובעים הסכימו לכך במשתמע. לתובעים שחתמו על התוספת היו יחסים חוזיים ישירים עם נידר, ואילו אלה שלא חתמו על התוספת עדיין יכלו לתבוע אותה על רשלנות והפרת חובה חקוקה. המומחית אישרה את קיומם של הפגמים, ובית המשפט הטיל על ניידר את האחריות לרובם, והורה לה לשלם פיצויים על סמך חוות דעת המומחה. סכום זה, כולל הוצאות פינוי ועוגמת נפש, היה אמור להיות משולם לכל משפחה תובעת, עם פיצוי נוסף לחלק מהתובעים שנגרמו להם הוצאות תיקון. פסק הדין נגד בוני הבירה, שלא הגנו על עצמם, נותר על כנו. כמו כן חויב נידר לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לתובעים.