ת"א 16910-01-16

תקציר

המבקשים, שהם הנתבעים בתביעה בטענה לעוולות מסחריות והפרת סימני מסחר, הגישו בקשה לפסול את השופט היושב בדין בשל הטיה לכאורה. לטענתם, השופט נקט עמדה נחרצת ביחס לראיות והתעלם מטענותיהם, ובכך יצר חוסר משוא פנים. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשתם בקובעו כי טענות המבקשים מופנות לאי קבלת טענותיהם, שאינה עילה מוצדקת לפסילה. החלטות השופט התבססו על הראיות שהוצגו ועל זמניות ההליך. בנוסף, פרשנות מסמכים ושאלות משפטיות שנדונו בשלב הסעד הזמני אינה מהווה חשש ממשי למשוא פנים. זכותם של המבקשים לערער על ההחלטות, וזו דרך הפעולה הראויה ולא לנסות לפסול את השופט. קביעותיו של השופט בהליך הזמני אינן מכריעות מראש את תוצאת התביעה העיקרית, וחששות המבקשים הם סובייקטיביים וחסרי שחר. בקשת הפסילה נדחתה, והמבקשים חויבו בהוצאות המשפט של המשיב.