רע"א 2672/22

תקציר

פסק הדין דוחה בקשת רשות ערעור ללא צורך בתגובת המשיבים, על יסוד בחינה מפורטת של הבקשה ונספחיה. הבקשה עסקה בעיקר בבקשה לגילוי הסכמי הרשאה מסוימים ובבקשה להשיב על שאלון. עם זאת, על פי צו בתי המשפט (סוגי החלטות שבהן לא תינתן רשות ערעור), התשס"ט-2009, ככלל, לא ניתן לתת רשות ערעור להחלטות פרוצדורליות הנוגעות לגילוי או לתגובות, אלא אם מדובר ב"מסמך מסוים". הבקשה במקרה זה נחשבה רחבה מדי, והתמקדה במגוון רחב של מסמכים ולא במסמכים ספציפיים, ולכן לא נכנסה תחת החריג. כמו כן, פסק הדין מתייחס לבקשה לזימון עד, ומסביר כי עניינים פרוצדורליים אלה נופלים תחת סמכותה של הערכאה החוקרת, כאשר התערבות ערעורית היא נדירה ושמורה למקרים חריגים. היה מצופה מהמבקשת לכלול את מר לורברבאום ברשימת העדים הראשונית, שכן הוא עד רלוונטי וחיוני הנמצא בשליטתה, אך היא לא עשתה כן. בית המשפט לא מצא הצדקה להשמטתה, והחלטת בית משפט קמא לא נחשבה חריגה דיה כדי להצדיק עיון בערעור. ההחלטה מאפשרת בחינה מחודשת של בית המשפט החוקר, אם התפתחויות עתידיות יצדיקו זאת. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, ולא ניתן צו להוצאות בשל היעדר תגובה מבוקשת מצד המשיבים.